עע"מ 6889/19

תקציר

בסקירת התיק הגיע השופט י' וילנר למסקנה כי יש לדחות את הערעור בשל היעדר עילת תביעה אישית מצד המערער, כנדרש בסעיף 4(א) לחוק התובענות הייצוגיות. המערערת לא השתתפה בהליך הגילוי מרצון ומשכך לא הייתה לה כל טענה אישית כלפי המשיב בגין סוגיית המס שעל הפרק. גם ההצעה להחליף את המערערת בארגון בשם "תנועת ההצלחה" כתובע הראשי נדחתה. לא הוצגו ראיות לכך שתנועת ההצלחה הייתה מוכנה לפעול כתובעת מייצגת, והתנאים לא הצדיקו תביעה ארגונית. יתר על כן, גם אם הייתה למערער עילת תביעה אישית, התובענה הייצוגית לא עמדה במספר תנאים של סעיף 8(א): היעדר שאלות מהותיות משותפות של דין או עובדה, חוסר יעילות ופגיעה פוטנציאלית בקבוצה המעורבת. ניהול התובענה הייצוגית עלול לבטל הסכמי גילוי מרצון, ועלול לפגוע בנישומים שביקשו חסינות מפני הליכים פליליים בתמורה לתשלום מס. בית המשפט דחה גם את בקשת המערערת לנהל את התביעה באמצעות מפרק בהיעדר "נסיבות מיוחדות" ואף נישום פרטי לא הגיש תביעות דומות. משכך, לא עלה בידי המערערת להוכיח קיומו של תובע ייצוגי מותר, והערעור לא עמד בתנאים המשפטיים הנדרשים, שהביאו לדחייתו. זאת ועוד, בית המשפט הורה למערערת לשלם למשיב הוצאות משפט בסך 10,000 ₪. לבסוף, דבריהם של הנשיאה א' חיות והמשנה לנשיאה ח' מלצר הסכימו עם פסק הדין והדגישו את אופיו המכריע.