מ"ת 1390-10-07

תקציר

נגד המשיב, יחד עם חמישה נוספים, הוגש כתב אישום המייחס לו מספר עבירות, בהן עבירות סמים ומסירת מידע לאויב. בית המשפט נדרש להחליט אם לעצור את המשיב עד תום המשפט. הסנגור הסכים כי קיימות ראיות לכאורה, ובהתחשב באופי האישומים, היה על השופט לדון בעילות המעצר ובאפשרות של חלופת מעצר. לאחר בחינה מעמיקה החליט השופט כי חזקת המסוכנות הקבועה בחוק סותרת את ההצדקות המשכנעות שהציג המשיב. יש לציין כי דו"ח המעצר החיובי של המשיב, שהמליץ על שחרורו, עברו הפלילי הנקי וחלקו המינורי בעסקת הסמים כאמור בכתב האישום, תרמו כולם להחלטה זו. כמו כן, הודגש כי מעצר צריך להיות מוצא אחרון, ויש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו הייחודיות. השופט הגיע למסקנה כי ניתן להשיג את מטרת המעצר באמצעות שילוב של מעצר בית, פיקוח אלקטרוני ותנאים מגבילים נוספים, שיבטיחו את הופעתו של המשיב בבית המשפט וימזערו את הסיכון לציבור. המשיב שוחרר בערבות בתנאים אלה, תוך דרישה לקיימם עד לדיון הבא. צו שחרור גורף זה ניתן לאחר בחינה מדוקדקת של פרטי המקרה, והחלטת השופט הושפעה מהנסיבות המיוחדות של מעורבותו של המשיב בעבירות.