עע"ם 10112/00

תקציר

המחלוקת נסובה סביב הרחבת כביש 1, עורק תנועה ראשי המחבר בין אזור השפלה לירושלים, ובפרט הקטע בן חמשת הקילומטרים שבין מחלף שער הגיא למחלף שורש. תוכנית ההרחבה נועדה להוסיף נתיב שלישי ולהרחיב את שני הנתיבים הקיימים לתנועה לכיוון ירושלים, לצד יישור כמה עיקולים מסוכנים. קטע זה של הכביש עובר באזור נוף מוגן ארצית. המערערים, ארגוני הסביבה, טוענים כי ההרחבה מחייבת תכנית מפורטת ותסקיר השפעה על הסביבה (EIA), עליהם חולקים המשיבים, גופים ממשלתיים. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיבים, והוביל לערעור זה. השופט חשין, אליו הצטרפה השופטת פרוקצ'יה, קובע כי החוק מחייב את המשיבים להכין תכנית מפורטת ולערוך EIA לפני הרחבת הכביש. תכנית המתאר המקומית הקיימת (מי/200) אינה מפורטת דיה ואינה פוטרת את המשיבים מהליכי תכנון אלה. בפרשנות מילולית, החוקים והתוכניות הרלוונטיים תומכים בעמדת המשיבים. עם זאת, השופט מדגיש את עקרונות השקיפות ושיתוף הציבור בהליכי התכנון, המעדיפים את פרשנותם של המערערים. כמו כן, השופטת דנה בחשיבות השמירה על הנוף ובצורך הדחוף בהרחבת כבישים, תוך איזון לטובת האחרונים בשל חומרת המצב התחבורתי הנוכחי. עם זאת, הוא מדגיש כי יש לעשות זאת באופן סביר ובתכנון נכון, לרבות הכנת מידע תכנוני מפורט, גם אם לא בצורה של תכנית מפורטת כהגדרתה בחוק. השופט א' לוי חולק על כך, וטוען כי המשיבים יכולים להרחיב את הכביש באופן חוקי על בסיס תכנית מי/200 הקיימת ו"צו הדרכים" מבלי להגיש תכנית מפורטת או לערוך EIA. לדבריו, הליכי התכנון הקיימים מספקים ערבויות מספקות לשמירה על הנוף. דרישה לתכנון מפורט נוסף תעכב את הרחבת הכביש הנחוצה בדחיפות.