ת"א 33666-07-11

תקציר

התובעת, יוניפארם, יצרנית תרופות גנריות, תבעה את סאנופי, חברת תרופות, על הגשת בקשת פטנט על התרופה פלביקס. יוניפארם טענה כי הבקשה של סאנופי היא ניסיון פסול לעכב מתחרים גנריים ולשמור על המונופול שלה לאחר פקיעת הפטנט על התרופה. סאנופי הכחישה את הטענות וטענה כי לבקשה סיכויי הצלחה ממשיים והיא לא נועדה לפגוע בתחרות. בית המשפט קבע כי יוניפארם לא הצליחה להוכיח כי בקשת הפטנט של סאנופי היא "בקשה חלשה" שסיכויי ההצלחה שלה קלושים. עם זאת, היא קבעה כי סאנופי מסרה ביודעין מידע מטעה והסתירה פרטים חיוניים מרשם הפטנטים. הטעיה זו עיכבה והגדילה את עלות הפיתוח של יוניפארם של חלופה גנרית. בית המשפט דן במסגרות המשפטיות של דיני הפטנטים, דיני ההגבלים העסקיים ודיני עשיית עושר ולא במשפט. בית המשפט קבע כי התנהלותה של סאנופי הייתה חמורה והפרה את חובת מסירת המידע המדויק לרשם הפטנטים. בעוד דיני הפטנטים מתירים הטעיה כזו, הם אינם מונעים תביעות אזרחיות. באשר לדיני ההגבלים העסקיים, בית המשפט מצא את מעשיה של סאנופי כניצול לרעה של מעמדה המונופוליסטי, בניגוד לסעיף 29א לחוק ההגבלים העסקיים. השאלה המרכזית הייתה האם ליוניפארם יש זכות לתבוע את רווחיה של סאנופי על פי חוק עשיית עושר ולא במשפט. בית המשפט שקל מספר שיקולים חשובים לטובת ההכרה, ובהם הרתעה, תמרוץ חברות גנריות לתבוע והאינטרס הציבורי המשמעותי בפתיחת השוק לתרופות גנריות. היא גם התייחסה ודחתה את טיעוני הנגד של סאנופי. בסופו של דבר, בית המשפט פסק לטובת יוניפארם, והכיר בזכותה לתבוע את רווחיה של סאנופי מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט. סאנופי נדרשה למסור דין וחשבון על רווחיה משיווק פלביקס בתקופה הרלוונטית. לאחר מכן הצדדים יטענו את סכום הסעד, כאשר לבית המשפט יהיה שיקול דעת לקבוע את הסכום הסופי. פסק הדין הדגיש את חומרת מסירת מידע מטעה לרשם הפטנטים, בעיקר על ידי בעל מונופולין, וקבע תקדים לחברות גנריות לאכוף את כללי התחרות באמצעות תביעות פרטיות. ההחלטה נועדה להרתיע הרחבות לא אתיות של מונופולי פטנטים ולקדם כניסה בזמן של תרופות גנריות לשוק.