ב"ל 37412-12-18

תקציר

פסק דין זה מתייחס לשתי סוגיות עיקריות הקשורות לתביעת תובע לתגמולים בעקבות פגיעה בעבודה ביום 13.10.2016. ראשית, בית המשפט בוחן האם לתובע נגרמו נזקי שיניים בתאונה. חוות דעת הפה והלסת של המומחה קבעה כי אין ראיות לפגיעות שיניים וכי טיפולי השיניים שעבר התובע אינם קשורים לתאונה. בית המשפט קיבל את חוות דעתו של המומחה ודחה את התביעה בגין נזקי שיניים, תוך שהוא קובע כי התובע לא הביא ראיות מספיקות לכך. שנית, פסק הדין דן בחישוב התגמולים הקשורים לפגיעה בעבודה, תוך התמקדות בהכנסתו ובמצבו התעסוקתי של התובע טרם התאונה. התובע טען כי עבד כשכיר וכעצמאי במקביל, אך הנתבע טען כי התובע היה עצמאי בלבד. על פי החוק, הכנסתו של התובע לפני הפגיעה קובעת את ההטבות להן הוא זכאי. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי התובע לא דיווח על שכרו כשכיר טרם התאונה, וטענתו כי עשה כן לא נתמכה בראיות מספיקות. בנוסף, הסברו של התובע לאי משיכת משכורות מחברתו החדשה, בומרנג, בחודשים שקדמו לתאונה לא היה משכנע. בית המשפט הגיע למסקנה כי התובע היה עצמאי וכי הכנסתו, כפי שחושבה על ידי הנתבע, הייתה הבסיס הנכון לקביעת דמי הפגיעה שלו. משכך, דחה בית המשפט את תביעת התובעת במלואה. עם זאת, לא ניתן צו להוצאות, מתוך התחשבות בתובע. פסק דין זה ניתן בהעדר הצדדים ביום 15.8.2022.