ע"א 2607/08

תקציר

בית משפט השלום בירושלים פסק לטובת המשיב בתיק של ניכיון שיקים והפרשות הלוואה, והורה למערערת לשלם למשיב 95,000 ₪, בצירוף הצמדה וריבית, ושכר טרחת עורך דין. המערערים ערערו על החלטה זו, בטענה כי הם אינם חתומים או צד לשיקים, וכי טענתו העיקרית של המשיב נעדרת תוכן. עוד טען המערער כי בית משפט קמא העדיף הליך על פני בירור מהותי והתעלם מכך שהמשיב לא הוכיח את היעדר התחשבות. עם זאת, המשיב טען כי פסק הדין מבוסס על ממצאים עובדתיים ויש לעמוד, שכן המערער לא הציג הגנות או עדים משכנעים. עוד הדגישו כי המערערת לא גילתה את מורשי החתימה ולא סיפקה דוגמאות חתימה. ערכאת הערעור הסכימה עם עמדת המשיב וציינה כי מסקנותיו של בית משפט קמא מבוססות היטב וכי המערערת לא סיפקה כל נימוק משכנע לביטולן. בית המשפט הדגיש את הסתירות בעדויות עדי המערער ואת הימנעותם מזימון עדי מפתח, וייחס למערער את נטל ההוכחה בדבר טענת הזיוף, אותו הצליח המשיב להפריך. יתר על כן, החזקות המשפטיות היטיבו עם המשיב. לפיכך, דחה בית המשפט לערעורים את הערעור והורה למערערת לשלם את שכר טרחת עורך דינו של המשיב.