עת"מ 16643-12-14

תקציר

העותרים טענו כי נכסיהם, הממוקמים ברחוב חזנוב, נכללים באזור מגורים המהווה חלק מתכנית זמ/500, ולכן אין לראות בהם קרקע חקלאית. הם הציגו ראיות, כולל היתרי בנייה ושמאות מקרקעין, כדי לתמוך בטענתם. מנגד, טען המשיב, שהסתמך על חוות דעת אחרת של שמאי מקרקעין, כי תכנית זמ/500 לא שינתה את ייעוד הנכסים מייעוד חקלאי וכי יש צורך בתכנית מפורטת לבנייה. בית המשפט מצא כי טענות המשיב אינן עולות בקנה אחד עם היתרי בנייה שניתנו לפני שנת 1990 לחלק מבנייני העותר. היא גם קיבלה את זיהוי החלקות על ידי העותרים בסקיצה של תכנית זמ/500, הממקמת אותן באזור מגורים. לפיכך קבע בית המשפט כי בתי העותרים מהווים "שטח בנוי קיים", והיטל הסלילה המוטל עליהם שגוי. עם זאת, בשל השיהוי של העותרים במימוש הודעות התשלום שנמסרו בשנת 2013, פסק הדין הוחל רק על העותרים 1 ו-2, אשר נקטו צעדים לבחינת דרישות התשלום ונפגשו עם המשיב בשנת 2014. בית המשפט דחה את עתירת העותרים 3 עד 5 בנימוק של שיהוי והיעדר סמכות עניינית, וכל צד נשא בהוצאותיו ובשכר טרחת עורך דינו.