LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"א 29011-03-25

החלטה מחוזי תל אביב -יפו

📋
מספר הליך29011-03-25
📂
סוג הליךת"א
📅
תאריך15 במרץ 2026
🏛️
בית משפטמחוזי
📍
מחוזתל אביב -יפו
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםמדינת ישראל - משטרת ישראל נ. פלוני
👨‍⚖️
שופטיםאירית קלמן ברום

תקציר

להלן ניתוח משפטי של ההחלטה בת"א 29011-03-25 (מדינת ישראל נ' פלוני ואח'), העוסקת בחיוב תובעים (תושבי חוץ) בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות משפט. ### 1. מסגרת נורמטיבית ההחלטה מנתחת את **תקנה 157(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018**, המעניקה לבית המשפט סמכות שבשיקול דעת להורות על הפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע. חידוש טכני שצוין בהחלטה הוא השינוי בתוצאה האופרטיבית של אי-הפקדת הערובה: תחת התקנות הקודמות (תקנה 519), אי-הפקדה הובילה לדחיית התביעה, ואילו תחת התקנות החדשות, התוצאה היא **מחיקת התביעה** (דבר המאפשר, עקרונית, הגשה מחדש בכפוף לתנאים). ### 2. עקרונות משפטיים ושיקולים מאזנים בית המשפט עורך איזון חוקתי בין שני אינטרסים נוגדים: * **זכות הגישה לערכאות:** זכות בעלת מעמד חוקתי, המקבלת משנה תוקף כאשר מדובר באוכלוסיות מוחלשות. * **הגנה על הנתבע (המדינה):** זכותו של נתבע להבטיח את פסיקת הוצאותיו במקרה שבו התביעה תידחה, במיוחד כאשר מדובר בתובעים שאין להם זיקה לישראל (נכסים/תושבות) המאפשרת גבייה. **השיקולים המרכזיים שנקבעו בפסיקה ושיושמו במקרה זה:** 1. **מקום מגורי התובע:** בהתאם להלכה המושרשת (*עניין איברהים*, *עניין אשתייה*), עצם היותו של התובע תושב חוץ אינה עילה אוטומטית להפקדת ערובה, אך היא מהווה גורם משמעותי המטה את הכף, שכן היא מעלה חשש ממשי לאי-יכולת להיפרע מהוצאות אם התביעה תידחה. 2. **סיכויי התביעה:** בית המשפט בוחן (ברמה הלכאורית) האם מדובר בתביעת סרק או בתביעה בעלת בסיס מוצק. 3. **מצב כלכלי:** נטל הוכחת החוסן הכלכלי או היעדר היכולת להפקיד ערובה מוטל על התובע. ### 3. חדשנות ויישום משפטי במקרה דנן החדשנות בגישת בית המשפט במקרה זה באה לידי ביטוי ב**איזון הייחודי בין הרציונלים:** * **דחיית הגישה האוטומטית:** למרות שהתובעים הם תושבי חוץ (אזרחי אריתריאה) ואין להם נכסים בישראל, בית המשפט סירב להטיל ערובה מכבידה או מניעתית. הוא הכיר בכך שהחיוב בתקנות בית הדין לעבודה (שהוא מחמיר יותר) אינו חל ישירות על הליך אזרחי זה, ובחר בדרך האמצע. * **קביעת סכום מתון:** בית המשפט הורה על הפקדת סך של 10,000 ₪ לכל תובע בלבד, סכום המאזן בין הבטחת קופת המדינה לבין אי-חסימת הגישה לערכאות עבור אוכלוסייה מוחלשת. * **גמישות בדרכי הערובה:** מתן אפשרות להמרת הערבות הכספית ב**ערבות צד ג'** של אזרח ישראלי (בסך 20,000 ₪) מהווה פתרון יצירתי המאפשר לתובעים להמשיך בניהול ההליך מבלי להזדקק למזומן שאין בידם, תוך שהמדינה מקבלת ביטחון מוחשי להוצאותיה. ### 4. סיכום העקרונות ההחלטה מדגישה כי גם בתביעות המוגשות נגד המדינה על ידי תושבי חוץ המשתתפים בהפגנות, בית המשפט לא יאפשר למצבם הכלכלי להוות חסם מוחלט לגישה לערכאות. עם זאת, הוא לא יפקיר את זכותו של הנתבע (המדינה) לקבל שיפוי על הוצאותיו במידה והתביעה תיכשל. הפתרון המדורג – שילוב של סכום מופחת ואפשרות לערבות צד ג' – מהווה איזון פרופורציונלי המיישם את תכליתן של התקנות החדשות.

חקיקה מקושרת

תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין)תקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי)

ת"א 29011-03-25 מדינת ישראל - משטרת ישראל נ. פלוני, מחוזי (15.3.2026)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית