ע"מ 2897/09

תקציר

התביעה ערערה על החלטת בית משפט קמא לשחרר את המשיב על תנאי בנימוק שהיה חבר בארגון בלתי חוקי, כותלה אלאסלאמיה, ומילא תפקיד בארגון באוניברסיטת חברון. בית משפט קמא הכיר אמנם בקיומן של ראיות לכאורה, אך הורה על שחרורו של המשיב בשל שחרורם של שני עדי התביעה. התביעה טענה כי אין להשוות את עניינו של המשיב לעניינו של העדים, שכן הוא המשיך בחברותו בארגון עד למעצרו, בעוד העדים הפסיקו את חברותם. בא כוח המשיב טען כי הראיה המפלילה העיקרית – זיהוי המשיב בצילום – פגומה, וכי מעמדו וגילו של המשיב שונים מאלה שנטען על ידי המפלילה. השופטת הסכימה כי קיימות ראיות לכאורה, וציינה כי זיהויו של המשיב בתצלום אינו ניתן לערעור וכי אין די בפערים מינוריים בגיל ובמיקום לימודיו כדי לערער אותו. בהתחשב בזמן הקצר שחלף מאז פעילותו האחרונה הידועה של המשיב, קבע השופט כי חברותו בארגון נמשכת. עוד הסכים השופט כי מעמדו של המשיב בארגון מחזק את חזקת המשך החברות. משכך, הגיע השופט למסקנה כי קיימות די ראיות לביסוס הטענות וכי המעצר מוצדק בשל הסכנה הנשקפת מהמשיב, במיוחד נוכח המשך חברותו ואחריותו. לפיכך, הורה השופט על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים, ונתן את פסק הדין ביום 20/08/2009, אשר יועבר לשני הצדדים.