דב"ע לו/5 - 6

תקציר

פסק הדין עוסק בתחולתו של צו הרחבה לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, ובפרט בנוגע לגמול לעובדי מוסכים ולסיווג "תעשייה" ו"מלאכה". בית המשפט בחן האם מוסך, המופעל על ידי המשיב, נחשב לחלק מ"תעשייה, מלאכה ותחנות דלק", אשר יכפיף אותו לצו ההרחבה. בפסק הדין הובהר כי "מוסך" אינו מסווג כמפעל תעשייתי או בית מלאכה, אלא כ"שירותים אישיים" על פי נורמות סיווג לענפים כלכליים. בית המשפט ציין כי השר לא התייעץ עם התאחדות המוסכים בישראל טרם הוצאת צו ההרחבה, והדגיש כי מוסכים אינם נחשבים לחלק מ"מלאכה". בית המשפט פירש את המונחים "תעשייה" ו"מלאכה" מתוך הבנה כי אין לחולם באופן גורף על כל צורות עבודת הכפיים או המקצוע, כפי שמשתמע מההגדרה המילונית, וכי כפייה כזו תדרוש בהירות והתייעצות שאינה קיימת. לפיכך, פסק הדין דחה את הערעור, תוך שהוא מצדד בהחלטתו הראשונית של בית המשפט המחוזי. עוד הדגיש בית הדין כי כל תיקון להיקף צו ההארכה צריך להגדיר במפורש את סוגי העובדים והמעסיקים המעורבים, לאחר התייעצות פרוצדורלית ראויה. משכך, חויבה המערערת לשלם למשיב את הוצאות הערעור.