בש"פ 9276/02

תקציר

המערער הואשם בשורה של עבירות, לרבות שוד, תקיפה בנסיבות מחמירות וסחיטה באיומים. האישומים נבעו מאירועים בהם היו מעורבים פקיד בנק ואשתו של המערער. בשל חומרת העבירות ועברו הפלילי של המערער, דחה בית המשפט המחוזי בחיפה את בקשתו להשתחרר ממעצר ותחת זאת הורה על מעצרו עד תום ההליכים. המערער ערער על החלטה זו, וטען כי יש לשחררו לקהילה טיפולית כחלופת מעצר. זאת, משום שהעבירות בוצעו בשל התמכרותו לסמים, והמשך מעצרו יפגע בסיכויי השיקום שלו. עם זאת, הערעור נדחה. בית המשפט הדגיש כי שחרור נאשם לשיקום בשלב המעצר הוא חריג, המוגבל בדרך כלל למקרים בהם הנאשם כבר מצוי בהליך שיקומי או כאשר עילת המעצר אינה קשורה לעבירה בסיכון גבוה. במקרה דנן, מסוכנותו של המערער לחברה, חוסר התקדמותו בשיקום וההמלצה שלא להשתחרר על ידי שירות המבחן גברו על הבקשה. יתר על כן, בית המשפט ציין כי המערער טרם החל בהליך שיקומי, ולכן עניינו אינו מועמד ראוי לחריגה. לפיכך הערעור נדחה, תוך שהוא מאשר את החלטת בית המשפט המחוזי למעצר.