ת"א 14839-05-20

תקציר

פסק הדין דן בשלוש שאלות עיקריות לקביעה האם התובע זכאי לסעדים המבוקשים של פיצוי ללא הוכחת נזק וצו מניעה נגד הנתבע להקרנת שלושה סרטים מהרפרטואר שלהם. ראשית, אי הכללת יוצרי הסרטים כתובעים אינה מצדיקה את דחיית התביעה, שכן הזכויות על הסרטים הועברו לתובע, מה שהופך אותם לצד היחיד הזכאי לתביעה. שנית, נוכחותם של שני יוצרי סרטים בהקרנות אינה שוללת את זכותו של התובע לתבוע מאחר וזכויות היוצרים הועברו, והנתבעת לא הסדירה את נושא הרישוי טרם ההקרנות, למרות שהייתה מודעת לפניות התובע. לבסוף, הגנת "השימוש ההוגן" של הנתבע מתקבלת רק לגבי הקרנת הסרט "פלאפל אטומי", שהיה בעל השפעה חברתית מינימלית, אך נדחית בשל ההקרנה המסחרית של "סיבת המוות" ו"שמירה על מגע", שפגעו בשוק הפוטנציאלי של הסרטים. לתובע ניתן צו מניעה קבוע האוסר על הנתבע להשתמש בסרטים ללא רישיון ונפסק לו פיצוי בסך 100,000 ש"ח, לצד 7,800 ש"ח הוצאות ו-15,000 ש"ח שכר טרחת עורך דין, כולם עם הפרשי הצמדה וריבית. ההחלטה היא לטובת התובע.