עב"ל 535/08

תקציר

בית המשפט דן בפרשנותו של סעיף 84א(ב)(3) לחוק הביטוח הלאומי בנוגע לטנטון, תוך שימת דגש על הצורך בליקוי מתועד ובהפניות רפואיות חוזרות ונשנות. בפסקי דין קודמים התווכחו השופטים האם די בתלונות בלבד, או שמא נדרש תיעוד מפורש של פגיעה תפקודית. במקרים קודמים, כגון ע"א 53/08 וע"א 325/08, התגלו דעות שונות. השופט פליטמן טען כי בקשות רפואיות אמיתיות מרמזות מטבע הדברים על ליקוי, ואילו הנשיא ברצ'ליס התמקד בליקויים תפקודיים מתועדים ובתדירות ביקורים רפואיים. כאן הסכימה השופטת וירט-ליבנה עם הנשיאה והדגישה כי אף שלא היה תיעוד מפורש לירידת ערך, ציר הזמן של התלונות (למעלה משנתיים) והפניות למומחים תמכו באמיתות הטענה. בית המשפט דחה את ערעור המוסד לביטוח לאומי בקובעו כי המשיב, מיכאל קנטור, סבל באמת ובתמים מטנטון, ועמד בתנאי סעיף 84א(ב)(3). בעקבות זאת חויב המוסד לביטוח לאומי לשלם את שכר טרחתו של קנטור. פסק הדין מדגיש את החשיבות של הערכת הפרטים של כל מקרה ומקרה ותומך בטענות גם ללא תיעוד מפורש של ליקוי תפקודי, ובלבד שהאותנטיות של התלונה ניכרת.