רבני 8518/72

תקציר

**פסק דין: ניתוח משפטי מקיף** **בית הדין הרבני הגדול בירושלים** **תיק מס':** 8518-72-1 **דיינים:** הרב שלמה דיכובסקי (יו"ר), הרב עזרא בר שלום, הרב אברהם שיינפלד **הצדדים:** פלונית (המערערת) נגד פלוני (המשיב) ### 1. תמצית העובדות וההליך המערערת הגישה בקשת רשות ערעור על החלטת אב בית הדין האזורי בתל אביב, אשר קבע כי לבית הדין הרבני הסמכות לדון בתביעת הגירושין ובנושאים שנכרכו בה (מזונות ורכוש). השתלשלות המועדים קריטית להכרעה: הבעל פתח תיק "אישור הסכם גירושין" ביום 24.12.06. האישה הגישה תביעות רכוש ומזונות בבית המשפט לענייני משפחה ביום 18.1.07. רק לאחר מכן, ביום 21.1.07, הגיש הבעל תביעת גירושין רשמית אליה כרך את ענייני הרכוש והמזונות. ### 2. הסוגיות המשפטיות העומדות לדיון א. **סוגיית ההרכב:** האם החלטה בעניין סמכות שיפוט יכולה להינתן על ידי דיין יחיד (אב"ד) או שמא היא מחייבת הרכב של שלושה? ב. **סוגיית המרוץ וטיב התביעה:** האם בקשה ל"אישור הסכם גירושין" מהווה "תביעת גירושין" לצורך הקניית סמכות ייחודית לפי סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין)? ג. **עקרון תום הלב והכיבוד ההדדי:** השפעת התנהלות הצדדים על קביעת הסמכות. ### 3. עקרונות משפטיים וחידושים בהכרעה #### א. סמכות דיין יחיד בהחלטות ביניים (חדשנות פרוצדורלית) בית הדין הגדול מאמץ פרשנות מרחיבה לסמכויות דיין יחיד לפי חוק הדיינים (סעיף 8(ה1)) ותקנות הדיינים (עניינים שניתן לדון בהם בדיין יחיד), התש"ן-1990. * **העיקרון:** קביעת סמכות מסווגת כ"החלטת ביניים" או כעניין של "סדר ומינהל". * **החידוש:** בית הדין קובע כי דיון בסמכות הוא "מתן אישור בקשר לדיון". מאחר שהחלטה על סמכות אינה מסיימת את הדיון המהותי אלא מהווה תנאי לו, היא נכנסת לגדר סמכותו של דיין יחיד. יתרה מכך, בית הדין מציין כי עצם הגשת בקשת רשות ערעור על ידי האישה (הליך השמור להחלטות ביניים) מהווה הודאת בעל דין בכך שמדובר בהחלטת ביניים הניתנת בדיין יחיד. #### ב. מעמדה המשפטי של בקשה לאישור הסכם גירושין (חדשנות מהותית) זהו לב לבו של פסק הדין. המערערת טענה כי רק תביעת גירושין פורמלית מקנה סמכות, וכי בקשה לאישור הסכם אינה "תביעה". * **העיקרון:** בית הדין מחיל את הלכת **בג"ץ עמרני (566/81)** וקובע כי המונח "תביעת גירושין" בסעיף 3 לחוק כולל גם הליכים המבוססים על הסכמה משותפת. * **החידוש:** נקבע כי אין הבדל מהותי בין תביעת גירושין חד-צדדית לבין בקשה לאישור הסכם. שתיהן נועדו להביא לסיום סטטוס הנישואין. בית הדין מדגיש כי הגדרת התיק כ"בקשה" או כ"תביעה" היא עניין מינהלי-סטטיסטי בלבד, ואינה גורעת מהמהות המשפטית של ההליך כפתיחת הליך גירושין. לפיכך, מועד הגשת הבקשה לאישור ההסכם הוא המועד הקובע לעניין הקדמת הסמכות ("מרוץ הסמכויות"). #### ג. דוקטרינת תום הלב בניהול הליכי סמכות בית הדין מיישם את עקרון תום הלב (סעיפים 39 ו-61(ב) לחוק החוזים) על סדרי הדין. * **העיקרון:** בעל דין המנסה "למשוך זמן" או להימנע מהופעה לדיונים כדי לסכל קביעת סמכות, פועל בחוסר תום לב. * **היישום:** האישה לא התייצבה לשני דיונים בבית הדין הרבני ללא הצדקה. בית הדין קובע כי שימוש לרעה בזכות דיונית כדי למנוע הכרעה בסמכות הוא מעשה פסול, המצדיק את דחיית טענותיה המקדמיות. #### ד. עקרון היעילות הדיונית וריכוז התביעות בהתאם ל**בג"ץ פלמן**, בית הדין בוחן את "מבחן ההתקדמות". * **העיקרון:** יש להעדיף את הערכאה שבה הדיון בסמכות מצוי בשלב מתקדם יותר. * **היישום:** מאחר שבבית הדין הרבני כבר התקיים דיון בנוכחות הצדדים וניתנה החלטה מנומקת, בעוד שבבית המשפט ההליך טרם החל מהותית, עקרון הכיבוד ההדדי מחייב את המשך הדיון בבית הדין הרבני. בנוסף, בשל תקופת הנישואין הקצרה (פחות משנתיים) והעדר ילדים, פיצול הדיון בין שתי ערכאות יגרום להכבדה כלכלית מיותרת ונוגד את האינטרס הציבורי של יעילות שיפוטית. ### 4. הכרעה הערעור נדחה. נקבע כי לבית הדין הרבני סמכות ייחודית לדון בגירושין ובכל הכרוך בהם (רכוש ומזונות), שכן הבקשה לאישור הסכם גירושין הקדימה את התביעות האזרחיות והיא מהווה "תביעת גירושין" לכל דבר ועניין.