ע"ש 830/92

תקציר

המערער, קבלן עבודות ברזל בפרויקט בית המשפט העליון בירושלים, הוערך על הכנסות לא מדווחות על ידי מנהל המכס והמע"מ, מה שהוביל להתנגדות ולערעור לאחר מכן. השאלה המהותית היא האם המערער ביצע את כל העבודות אך דיווח רק על חלקן, או שמא ביצע ודיווח רק על חלק מהעבודה, והיתר על ידי קבלנים אחרים. המשיב, מנהל המכס והמע"מ, טען כי המערער עשה שימוש בחשבוניות פיקטיביות ולא דיווח על מלוא הכנסותיו, ואילו המערער טען כי החשבוניות המדוברות אינן תואמות את עבודתו בפרויקט. נטל ההוכחה הוטל על המשיב, שכן ספריו של המערער לא נפסלו, והם נחשבו אמינים. בית המשפט בחן את השאלה העובדתית ומצא כי ההסכם הראשוני של המערער עם הקבלן הראשי איפשר לו לבצע קבלנות משנה לחלק מהעבודה, דבר שנתמך בעדויות נציגי הקבלן הראשי. בית המשפט בחן גם את הצהרותיהם ועדויותיהם של קבלני משנה שונים ומצא כי הן אינן עקביות וחסרות אמינות. זאת ועוד, בית המשפט ציין כי השומה של המשיב התבססה במידה רבה על חשבוניות שהוציא קבלן משנה שלא נחקר כראוי, והמשיב לא בדק האם החשבוניות דווחו לרשויות המס, דבר שיכול היה להביא לכפל תשלום או לחפיפה חלקית בתשלומי המע"מ. בסופו של דבר, פסק בית המשפט לטובת המערער, וקבע כי המשיב לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו. הראיות שהוצגו לא תמכו בטענת המשיב כי המערער עשה שימוש בחשבוניות פיקטיביות, והמציאות האובייקטיבית סותרת את גרסת המשיב לאירועים. פסק הדין דחה את השומה שנעשתה נגד המערער.