ה"פ 16079-09-20

תקציר

המבקשים ביקשו לבטל פסק דין שניתן בהיעדרם לפני עשרים וחמש שנה. המשיבים טענו כי בקשת המבקשים לא הוגשה בתוך המועד הסטטוטורי בן 30 הימים ולכן יש לדחותה. המבקשים טענו כי היו להם סיבות מיוחדות לעיכוב, לרבות העובדה שלא הייתה להם גישה לכל מסמכי התיק וכי פסק הדין לא ניתן כדין לנתבע. עם זאת, בית המשפט מצא כי המבקשים לא פעלו בשקידה וכי עיכובם נעוץ ברשלנותם שלהם. זאת ועוד, בית המשפט הדגיש כי סיכויי המבקשים להצליח בבקשתם לבטל את פסק הדין אינם גבוהים, בשל הנזק הראייתי המשמעותי שנגרם עקב השיהוי הממושך, שכן עדי מפתח הלכו לעולמם. כמו כן נמתחה על המבקשים ביקורת על כך שניהלו חקירה ממושכת של המשיבים, אשר האריכה את ההליכים שלא לצורך. בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי המבקשים לא סיפקו סיבה מוצדקת לעיכוב הממושך ודחה את בקשתם. בהתחשב בנסיבות, חויבו המבקשים לשלם למשיבים הוצאות ושכר טרחת עורך דין.