בש"פ 3316/10

תקציר

המשיב נחשד בקשירת קשר לביצוע פשע, ובפרט ניסיון רצח. השופט בחן את חומר הראיות שהציגה התביעה ומצא כי אכן קיימות די ראיות לכאורה להארכת מעצרו של המשיב. הראיות כללו דיווחי מעקב משטרתיים על תנועותיו של המשיב בסמוך לבית הקורבן, שיחות מוקלטות בין המשיב לבין המוח לכאורה הררי אשר סיבכו את המשיב בביצוע העבירה, ותרגיל חקירה בהשתתפות שוטר סמוי שהצביע על ידיעתו של המשיב על העבירה. בנוסף, הודעותיו של המשיב במשטרה במהלך חקירתו סתרו את הראיות האובייקטיביות, והצביעו על ניסיון אפשרי להסתיר את מעורבותו. בעוד חלקו של המשיב בפשע היה לכאורה נמוך מזה של חבריו, והראיות נגדו לא היו חזקות באופן גורף, השופט שוכנע כי יש סיבה מספקת להאמין שהמשיב היה מעורב בקנוניה. כמו כן, השופט התחשב בעברו הפלילי של המשיב, בתכנון הקפדני הכרוך בביצוע העבירה ובסכנה הנשקפת ממנו לחברה, והחליט כי שיקולים אלה שוקלים לטובת מעצרו. השופט הכיר בכך שחלופת מעצר אפשרית להלכה, אך דחה את החלופה הספציפית שהציע המשיב בשל החששות שהועלו בתסקיר שירות המבחן. בסופו של דבר, נדחתה בקשת השחרור של המשיב, ערעור המדינה להארכת מעצר התקבל, והמשיב חויב במעצר עד תום המשפט.