ת"א 9113-03-22

תקציר

החלטת בית המשפט נסובה סביב קביעת שווי זכויותיה של חברה במקרקעין, בניכוי התחייבויותיה, נכון ליום 31 בדצמבר 2023. התובע, בעל מניות, זכאי לאחוזים משווי זה במסגרת הסכם. סוגיות המחלוקת המרכזיות הן: התמורה להיטל השבחה המוערך ב-1,201,434 ש"ח, שעשויה להיות מוטלת עם מימוש הקרקע; הכללת "מגן המס" של החברה בגין הפסדים צבורים, בשווי של 1,129,000 ₪, כנכס; וניכוי סכומי החזר משכנתא בסך 1,375,221 ₪ משווי החברה. בית המשפט פוסק לטובת התחשבות באומדן היטל ההשבחה, ומוצא אותו סביר ועולה בקנה אחד עם עקרונות חשבונאיים. עם זאת, היא דוחה את הרעיון של הכללת מגן המס כנכס, בטענה שהדבר יוביל לעיוות כלכלי. כמו כן, בית המשפט קובע כי אין לנכות את החזרי המשכנתא פעמיים משווי החברה, שכן הם כבר באים לידי ביטוי בדוחות הכספיים של החברה ומפחיתים משוויה. בסך הכל היא מחשבת את שווי הזכויות לאחר התחייבויות של החברה ב-2,855,442 שקל. חלקה של התובעת, בשיעור של 13%, מסתכם ב-371,207 ₪, מתוכם 171,207 ₪ נותרו ללא תשלום וישולמו בשלושה תשלומים. פסק הדין מחייב את בא כוח התובע להעביר את מניות התובע לנתבעים עם קבלת יתרת התשלום, והנתבעים מצווים לשחרר את התובע מכל ערבות. הנתבעים אחראים במשותף להוצאות התובע, בניכוי שליש מעלות השמאי בגין אומדן היטל השבחה.