תל"פ 68293-06-21

תקציר

בית המשפט התייחס לבקשות לפרסום תיעוד קולי וחזותי של עדותו של העד ניר חפץ, לפי סעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי. החוק מטיל ענישה על פרסום בלתי מורשה של חומרים כאלה מחקירות, דבר שהיה המפתח בהחלטתם לדחות את הבקשה. למרות שעדותו של חפץ הוצגה בדיון בדלתיים פתוחות, בית המשפט שם בראש סדר העדיפויות את ההגנה על פרטיותו וכבודו והבטחת משפט הוגן. בצטטו פסקי דין קודמים, הדגיש בית המשפט את הנזק הפוטנציאלי שהפרסום עלול לגרום לעדים, ולפגוע בכבודם, במשפחותיהם, במערכות היחסים שלהם ואולי גם בפרנסתם. בנוסף, הועלו חששות לגבי ההשפעה על נכונותם של עדים עתידיים לשתף פעולה ללא חשש מחשיפה ציבורית, מה שיוביל ל"אפקט מצנן" אפשרי. בית המשפט העליון במקרה דומה הדגיש סוגיות דומות, והדגיש כי תיעוד חזותי וקולי מעצים סיכונים אלה. בית המשפט סבר גם כי טוהר המשפט עלול להיפגע אם התיעוד ישפיע על עדים שלא העידו או יפעיל לחצים חיצוניים על המשפט. למרות פרסום תמלילי העדות, בית המשפט מצא כי הוספת "צבע" באמצעים חזותיים או קוליים מהווה סיכון משמעותי מבלי לשרת את הצדק. דחיית הבקשה קיבלה חיזוק נוסף נוכח התנגדותו של ניר חפץ ושלב המשפט המוקדם. בקשה דומה לקבלת עותק קולי של שיחה שהוצגה בבית המשפט נדחתה בנימוק של שיקולי פרטיות של דוברים שאינם עדים וחשיפה תקשורתית חלקית קודמת. כתוצאה מכך, בית המשפט אישר את האיסור, תוך התמקדות בזכויות הנאשם וביושרה השיפוטית על פני גישה ציבורית לתיעוד.