סע"ש 47661-08-20

תקציר

התובע, עובד מסעדה, תבע את מעסיקו בגין תשלומים שונים שלטענתו מגיעים לו, לרבות פיצויי פיטורים, פיצויים בגין תלושים לא תקינים, פיטורים שלא כדין, דמי נסיעה, הודעה מוקדמת לעובד, דמי הבראה, דמי חופשה והפרשים בהפרשות לפנסיה. הנתבעת הכחישה את הטענות וטענה כי שילמה לתובע כדין וכי טענות התובע התיישנו. השופטת בחנה ביסודיות כל אחת מטענות התובע ואת הראיות שהוצגו על ידי הצדדים. נמצא כי טענות התובעת בדבר קבלת שכר גבוה מהאמור בתלושי השכר אינן עקביות ואינן נתמכות בראיות מהימנות. מנגד, גרסת הנאשם לאירועים הייתה בדרך כלל עקבית ונתמכה במסמכים ובעדויות. נקבע כי שכרה בפועל של התובעת תאם את תלושי השכר, וכל חריגה מהם הייתה לטובת התובעת. לפיכך, נדחו תביעותיו לפיצוי על בסיס שכר גבוה יותר. עם זאת, התובעת הייתה זכאית לחלק מהתשלומים על בסיס השכר הנכון הנקוב בתלושים. אלה כללו הפרש של 1,000 שקל לפיצויי פיטורים, 562 שקל לדמי הבראה ו-17,490 שקל לפדיון חופשה. בנוסף, השופטת ציינה כי התובע עבד קשה ולמרות שדחה את מרבית טענותיו, הורה כי כל צד יישא בהוצאות המשפט שלו. פסק הדין הדגיש את חזקת תקינות תלושי השכר ואת נטל ההוכחה הרובץ על התובע לקבוע אחרת. ההחלטה התקבלה על סמך הנסיבות הספציפיות של המקרה, והתובע זוכה רק במידה מינימלית.