ת"צ 1539/09

תקציר

בהחלטה זו התייחס בית המשפט לבקשה למחיקת תביעה ייצוגית נגד משיב שהואשם בהטעיית לקוחות בנוגע לתנאי תכנית "הכל כלול". המבקש ביקש להסתלק לאחר שהמשיב הבהיר את התנאים, והדגיש כי משיבון סלולרי אינו נכלל כ"קו" הזכאי להטבת היעד. נוכח סיכויי הצלחה מעורפלים ותקופת שיווק קצרה יחסית לתוכנית, החליט המבקש למשוך את הבקשה מבלי לקבל כל תמורה, פעולה המוסכמת על המשיב. בית המשפט הגיע למסקנה כי הלקוחות היו צריכים להבין כי משיבון אינו כלול, והוכחת חוסר מודעות בקרב חברי הקבוצה תהיה קשה מטבעה. בעוד שתקנה 11(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות מחייבת לכאורה לשלוח הודעת הסתלקות לבעלי תפקידים שונים ולאפשר התנגדות להסתלקות, בית המשפט מצא כי אכיפת תקנה זו ללא שיקול דעת אינה עולה בקנה אחד עם חוק התובענות הייצוגיות הרחב יותר. חוות דעת שיפוטיות קודמות תמכו ברעיון שתקנה 11(ב) אינה צריכה להגביל את סמכות שיקול הדעת של בית המשפט, במיוחד כאשר בקשת האישור לא צפויה להצליח. בסופו של דבר, בית המשפט קבע כי אין מקום לפרסם הודעה בנסיבות העניין ואיפשר ליועץ המשפטי לממשלה 45 יום להציג חוות דעת על בקשת ההסתלקות. המזכירות הונחתה להעביר את ההחלטה ליועץ המשפטי לממשלה ולכל הגורמים הנוגעים בדבר.