רע"א 8743/01

תקציר

במקרה דנן, ביקש העותר פסק דין נגד המשיב בבית משפט השלום בשל הימנעותו הראשונית של המשיב מהגשת כתב הגנה. עם זאת, בטרם הספיק בית משפט השלום לפסוק בבקשת העותר, הגיש המשיב כתב הגנה מאוחר. בית משפט השלום, בהתחשב בהגשה מאוחרת זו, דחה את בקשת העותר למתן פסק דין בהיעדר הגנה. העותר טען כי על פי תקנה 97(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, משעה שבית משפט מתחיל לדון בבקשה למתן פסק דין, אין עליו לקבל הגנה מאוחרת. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של העותר, והדגיש כי אין להתעלם אוטומטית מהגשת הגנה מאוחרת אם טרם ניתן פסק דין. בהחלטת הערעור הודגש כי אין לכפות על הליכים משפטיים לוחות זמנים פורמליים בלבד, אם הדבר ישלול מבעל דין את זכות היסוד להשתתף בהליכים שיפוטיים. בית המשפט העליון תמך בעמדה זו, והדגיש כי עמידה ראויה בלוחות זמנים פרוצדורליים היא חיונית, אך יש לאזן אותה מול זכויות היסוד של כל הצדדים המעורבים. על בית המשפט לשקול את נסיבותיו הספציפיות של כל מקרה, בהתחשב בגורמים כגון משך השיהוי וההקשר הרחב יותר, ולא להיצמד בקפדנות לקריטריונים פורמליים. בית המשפט ציין כי עיוות דין אינו ראוי, והטלת הוצאות דומות על הצד המפר עשויה ליישב פגמים פרוצדורליים עם זכויות הגישה לבית המשפט. בסופו של דבר, דחה בית המשפט את ערעורו של העותר, אישר כי פיטורים פרוצדורליים צריכים לעלות בקנה אחד עם עקרונות של מידתיות וצדק, ופסק למשיב הוצאות בסך 10,000 ₪.