ת"א 49920-08-20

תקציר

בית המשפט מצא כי התובעת לא הציגה ראיות מספיקות לתמיכה בטענתה כי שתי חברות, תמיר ובאו וורקה, הן למעשה אותה חברה, או כי הייתה הברחת נכסים או ערבוב נכסים ביניהן. התובעת ביקשה להרים את מסך ההתאגדות בין שתי החברות, אך לא הצליחה להביא ראיות למערכת יחסים או זהות פסולה ביניהן, למרות נטל ההוכחה המוגבר הנדרש לתביעה כזו. הראיות הראו כי בעל השליטה הרשום והשליטה בבאו וורקה היה מר פוואז עתמנה, ואילו מר סופיאן עאסי היה רק עובד בכיר, ולא בעל שליטה או בעלים. התובעת גם לא הצליחה להוכיח כי שתי החברות חלקו עובדים, המשך פרויקטים שיזמה השנייה, או נכסים מעורבים או קרנות. העובדה שמר סופיאן עבד בשתי החברות והיה הבעלים בפועל של תמיר לא הצביעה על זהות כלשהי ביניהן. יתר על כן, התובע לא הגיש מסמכים מרכזיים, כגון מאזנים או רישומים חשבונאיים, ולא זימן עדים מכריעים, לרבות מר פוואז עתמאנה, שהיו יכולים לתמוך בטענותיהם. בסיכומו של דבר, טענת התובע לא הייתה משכנעת, מה שהוביל את בית המשפט לדחות את התביעה ולהורות לתובע לשלם את הוצאות המשפט של הנתבע ואת שכר טרחת עורך הדין.