ק"ג 30962-05-10

תקציר

פסק הדין דן במעמדה של ידועה בציבור ובזכאותה לקצבת שאירים מהמוסד לביטוח לאומי. בית המשפט מגיע למסקנה כי יש להכיר בתובעת כידועה בציבור של המנוח רק מתחילת חייהם המשותפים בשנת 2004. קביעה זו מתבססת על המרכיבים המהווים ידועים בציבור, לרבות יחסי אישות, תשתית כלכלית ותשתית רגשית, וכן ניהול משק בית משותף. השאלה המרכזית היא האם לבני הזוג היו חיי משפחה ומגורים משותפים, שהם מרכיב מכריע בקביעת הזכאות לקצבת שארים. פסק הדין מנתח פסקי דין קודמים ומדגיש כי יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו. במקרה זה נבחן ההקשר התרבותי הספציפי של הקהילה הערבית הנוצרית, שבו למעורבות משקל משמעותי. בית המשפט מקבל את העובדה שהתובעת והמנוחה התקשרו באופן רשמי בחודש נובמבר 2002, אך טוען כי מעמד זה לבדו אינו מעיד על חיי משפחה משותפים. נמצא כי הגורם המכריע הוא המגורים המשותפים של בני הזוג, שהחלו בתחילת 2004. מאחר שהמנוח כבר קיבל קצבת זקנה מהמוסד הנתבע לפני מועד זה, התובעת, שטרם מלאו לה זקנה, אינה זכאית להיות "אלמנת פנסיונרים" על פי התקנות. לפיכך, תביעתה לקצבת שאירים נדחית. שני הצדדים אחראים להוצאותיהם המשפטיות, והתובעת אינה זכאית לקצבת השאירים שביקשה.