ע"ע 24390-09-16

תקציר

הערעור הוגש בעקבות החלטת בית הדין האזורי לדחות בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברת אבטחה בטענה שכבר פועל ארגון עובדים בשם העובדים. המערערת טענה כי ארגון העובדים לא פעל לאכיפת זכויות העובדים ולכן תובענה ייצוגית היא דרך הפעולה הראויה. החברה המשיבה טענה כי היא חברה בארגון ארצי של מפעלי שמירה, וכי זכויות העובדים מוסדרות בהסכם קיבוצי. בית הדין קבע כי אין מניעה סטטוטורית להגשת התביעה הייצוגית, שכן לא הייתה כל פעילות אכיפה מצד ארגון העובדים בעת הגשת הבקשה, וגם לא זמן מה לאחר מכן. עם זאת, בית הדין מצא לנכון לאפשר את המשך הליך האכיפה שיזמה ארגון העובדים, שכן הוא כלל שתי עילות מהותיות - הפקדות גמל וניכויים משכר העובדים - בעוד שניתן לאשר את התביעה הייצוגית רק לגבי האחרונה. כמו כן, נחה דעתו של בית הדין כי הן ארגון העובדים והן החברה מחויבים לקידום הליך האכיפה. לפיכך, נדחתה העתירה להפוך את החלטת בית המשפט המחוזי ולאשר את התובענה הייצוגית. כל צד נצטווה לשאת בהוצאותיו.