רע"א 61895-01-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **ניתוח משפטי: רע"א 61895-01-25 המאגר הישראלי לביטוח רכב ("הפול") נ' י.ג.** **מבוא והצגת הסכסוך:** פסק הדין עוסק בבקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו, אשר קיבל בקשה למינוי מומחה בתחום הרפואה התעסוקתית. המקרה נסוב סביב תביעת פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו למשיב בתאונת דרכים. המבקשת, "הפול", היא מבטחת האופנוע בו רכב המשיב. לאחר מינוי מומחה אורתופדי שקבע נכויות רפואיות, וטרם הגשת מלוא הראיות מטעם המבקשת, ביקש המשיב למנות מומחה תעסוקתי, בטענה כי אינו מצליח לשוב לעבודתו כבעל עסק לעבודות אלומיניום וזכוכית. המבקשת התנגדה לבקשה, בין היתר, משום שהתיק נמצא בשלב דיוני מוקדם, ובהתאם להלכה הפסוקה, אין למנות מומחה תעסוקתי בטרם שמיעת הראיות. **החלטת בית משפט קמא וההיגיון שמאחוריה:** בית משפט קמא קיבל את בקשת המשיב למינוי מומחה תעסוקתי. ההחלטה התבססה על מספר נימוקים: 1. **קביעת נכות תפקודית:** בית המשפט קמא הכיר בכך שקביעת שיעור הנכות התפקודית היא בסמכות בית המשפט, אך הדגיש כי הדבר נעשה על סמך מכלול הראיות. במקרים בהם אין תשתית עובדתית מספקת, ניתן להיעזר במומחה תעסוקתי. 2. **משקל לקביעת הנכות הרפואית:** בית המשפט קמא ייחס משקל לקביעת המומחה הרפואי האורתופדי, שקבע נכות צמיתה בשיעור של 34.52%, וראה בכך אינדיקציה לכך שפגיעתו תשפיע על כושר עבודתו, במיוחד לאור אופי עבודתו הפיזי של המשיב. 3. **אופי התביעה:** התביעה מתנהלת מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, והמשיב אינו יכול להוכיח את מצבו הרפואי התעסוקתי אלא באמצעות מומחה. 4. **חוסר כלים לקביעה:** בית המשפט קמא קבע כי אין בידיו את כל הכלים לקבוע את טיב המגבלה התפקודית שגרמה הנכות, ולכן מצא לנכון למנות מומחה תעסוקתי. **טענות המבקשת אל מול הפסיקה:** המבקשת טענה כי החלטת בית משפט קמא שגויה, מכיוון שהיא ניתנה בשלב מוקדם מדי של ההליך, בטרם הוגשו ראיות המבקשת, נשמעו הראיות, או נחקר המומחה האורתופדי. לטענתה, החלטה זו מנוגדת להלכה הפסוקה, כפי שבאה לידי ביטוי בפסיקות בית המשפט העליון (כמו "הלכת ציון" ופסיקות מאוחרות יותר). עמדת המבקשת מתבססת על שני פרמטרים עיקריים: 1. **מינוי מומחה תעסוקתי רק כאשר אי-ברור אם בית המשפט יוכל לגבש ממצא באשר להשלכה התפקודית.** 2. **מינוי מומחה תעסוקתי רק לאחר שמיעת ראיות כל הצדדים, חקירת העדים והמומחה שקבע את הנכות.** המבקשת טענה כי בית משפט קמא לא נתן לעצמו הזדמנות לבדוק אם יוכל לקבוע את הנכות התפקודית, שכן טרם נשמעו הראיות. כמו כן, היא הדגישה כי מינוי מומחה בשלב זה עלול להגדיל את עלויות ההתדיינות ולסרבל את ההליך. **טענות המשיב:** המשיב טען כי לא נפלה כל טעות בהחלטת בית משפט קמא. לטענתו, בית המשפט התרשם, על סמך עיסוקו של המשיב והנכות הרפואית שנקבעה, כי קיים צורך במומחה תעסוקתי. הוא הסתמך על חוות דעת קודמות לביטוח אובדן כושר עבודה כאינדיקציה לצורך במינוי, וטען כי יש בפני בית המשפט כבר עתה תמונה ברורה של אדם העובד בעבודה פיזית מורכבת. כמו כן, טען כי הפסיקה תומכת במינוי מומחה תעסוקתי גם בשלב מוקדם, וכי נכותו המשמעותית, בשילוב אופי עיסוקו, מצדיקים זאת. **הלכה פסוקה ויישום בענייננו (ניתוח בית המשפט המחוזי):** בית המשפט המחוזי (השופטת חדווה וינבאום-ולצקי) קיבל את בקשת רשות הערעור וביטל את החלטת בית משפט קמא. להלן העקרונות המשפטיים והיישום: 1. **עקרון שגרת המינוי:** פסיקתו העקבית של בית המשפט העליון קובעת כי **אין למנות מומחה שיקומי או תעסוקתי כעניין שבשגרה**. מינוי כאמור ייעשה רק במקרים מיוחדים, ולאחר בחינת הראיות הקיימות, לרבות חוות דעת מומחים רפואיים "רגילים" (כמו אורתופד) וחקירתם. 2. **תפקידו של המומחה הרפואי "הרגיל":** בית המשפט העליון הדגיש כי הערכת הנכות התפקודית יכולה להיעשות על ידי בית המשפט עצמו, ללא צורך במומחה תעסוקתי, במידה וניתן לגבש ממצא על בסיס הראיות הקיימות. 3. **שלב ההליך:** בית המשפט המחוזי הדגיש, בהתבסס על הפסיקה, כי בדרך כלל, **השאלה האם למנות מומחה שיקומי או תעסוקתי צריכה להיחתך רק לאחר חקירת המומחה הרפואי "הרגיל" (במקרה זה, האורתופד), ולאחר שמיעת ראיות הצדדים.** 4. **ניתוח פסיקות רלוונטיות:** * **רע"א 5124/93 "ציון" חברה לביטוח בע"מ נ' איברהים זועבי:** בפסק דין זה, בית המשפט העליון ביטל מינוי מומחה שיקומי שנעשה בטרם חקירת המומחה האורתופדי, וקבע כי יש לבחון את הצורך במומחה שיקומי רק לאחר חקירת המומחה האורתופדי. בית המשפט המחוזי בענייננו ראה בכך הנחייה כללית. * **רע"א 3957-17 פלונית נ' קרנית:** בפסק דין זה, בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על החלטה שדחתה בקשה למינוי מומחה תעסוקתי, תוך הדגשת כי אין למנות רופא תעסוקתי כדבר שבשגרה, וכי הערכת נכות תפקודית יכולה להיעשות גם ללא חוות דעת של רופא תעסוקתי. * **הבחנה מפסק דין "מגדל" (רע"א 7822/13):** בית המשפט המחוזי הבחין בין המקרה הנדון לבין פסק דין "מגדל", שם דובר על הגשת חוות דעת של עובדת סוציאלית בתחום השיקום, ולא על מינוי מומחה תעסוקתי מטעם בית המשפט בשלב מוקדם. 5. **מצבו של התיק בענייננו:** בית המשפט המחוזי קבע כי בענייננו, התיק נמצא בשלב התחלתי. טרם הוגשו ראיות המבקשת, טרם נחקר המשיב, וחשוב מכך, טרם נחקר המומחה האורתופדי. 6. **התייחסות לחוות הדעת האורתופדית:** גם אם קיימת בחוות דעת המומחה האורתופדי התייחסות מסוימת להיבטים תפקודיים (כגון קביעת תקופות אי-כושר), הדבר אינו מצדיק סטייה מהעיקרון לפיו יש לחקור את המומחה תחילה. בית המשפט המחוזי הדגיש כי גם אם המומחה האורתופדי יענה על שאלות הבהרה, אין זה מבטיח כי תתברר כלל התמונה התעסוקתית, אך זוהי הדרך הראויה. 7. **סיכום הביטול:** לאור כל האמור, בית המשפט המחוזי סבר כי החלטת בית משפט קמא למנות מומחה תעסוקתי היא מוקדמת, וכי יש לתת להחלטה בעניין זה רק לאחר חקירת המומחה האורתופדי, חקירת המשיב, ובמידה ורק אז יראה בית המשפט כי אין בידיו די כלים להערכת יכולת התפקוד. **חידושים משפטיים ויישום עקרונות:** * **חיזוק ההלכה בנוגע למינוי מומחים תעסוקתיים/שיקומיים:** פסק הדין מהווה חיזוק משמעותי לעמדה הרווחת והעקבית של בית המשפט העליון, לפיה מינוי מומחה בתחומים אלו אינו כדבר שבשגרה, אלא הוא אמצעי חריג שיש להיזקק לו רק כמוצא אחרון. * **הדגשת סדר הפעולות הדיוניות:** פסק הדין מדגיש את חשיבותו של סדר הפעולות הדיוניות. ראשית יש לסיים את שלב הבאת הראיות, חקירת עדים ומומחים רפואיים "רגילים", ורק לאחר מכן, במידה ומתעורר צורך אמיתי שנובע מהממצאים והעדויות, ניתן לשקול מינוי מומחה תעסוקתי. * **מניעת סיכול ההליך ועלויות מיותרות:** על ידי ביטול המינוי, בית המשפט מונע סרבול מיותר של ההליך ועלויות גבוהות שאינן הכרחיות בשלב זה. * **הבחנה בין קביעת נכות רפואית לנכות תפקודית:** פסק הדין מבהיר שוב את ההבחנה בין הערכת הנכות הרפואית (שנעשית לרוב על ידי מומחה רפואי בתחום הפגיעה) לבין הערכת הנכות התפקודית והשפעתה על כושר העבודה (שהיא יכולה להיעשות על ידי בית המשפט, ובמקרים חריגים על ידי מומחה תעסוקתי). **סוף דבר:** בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת רשות הערעור, ביטל את החלטת בית משפט קמא למינוי מומחה בתחום הרפואה התעסוקתית, והורה כי יש להמתין לסיום שלב חקירת המומחה האורתופדי וחקירת המשיב, ורק אז, במידת הצורך, לשקול שוב את בקשת המינוי. לא נפסק צו להוצאות.