רע"פ 9018/14

תקציר

בפסק דין זה דוחה בית המשפט בקשה למתן רשות ערעור, וקובע כי לא נגרם עיוות דין למבקש. הבקשה נבחנה על רקע המשפט העברי, המתיר ערעורים כאלה רק במקרים של שאלות משפטיות משמעותיות או עוולות בולטות. המבקש העלה בעבר את עניינו בפני שתי ערכאות, ושתיהן לא מצאו כל טעות המצדיקה את פתיחת ההליכים מחדש לאחר ששילם קנס. הערכאות הנמוכות יותר ציינו שיהוי ניכר במאמציו של המבקש להאריך את מועד המשפט, והוא לא הביא ראיות לאיחור בהודעה על פסילה. בית המשפט המחוזי בחן את הדוחות הרלוונטיים וקבע כי הם כוללים את הפרטים הנדרשים, לרבות מספר הנקודות הקשורות לעבירה. בית המשפט ציין כי טענות נגד ממצאים עובדתיים בדרך כלל אינן מצליחות אלא אם נפלה טעות או מחדל משמעותי בהערכת הראיות, דבר שלא הוכח כאן. בנוסף, תשלום הקנס על ידי המבקש הצביע על הודאה באשמה, מה שהחליש עוד יותר את עניינו. גם אם הדו"ח החמיץ חלק מפרטי הנקודות, הוא לבדו לא יצדיק את הארכת מועד המשפט, במיוחד בהתחשב בזמן שחלף ובעבירות החוזרות ונשנות של המבקש. כתוצאה מכך, בית המשפט לא מצא עילה להתערב בממצאי הערכאות הנמוכות, מה שהוביל לדחיית בקשת הערעור.