ע"א 42604-12-24

תקציר

בית המשפט דחה את ערעורו של המערער שביקש לשמור על מעמד הדייר המוגן בנכס מסחרי לאחר מות אביו. בית המשפט אישר את פסק דינו של בית המשפט קמא, וקבע כי המערער לא ירש את מעמדו המוגן של אביו כשוכר משנה, ויתרה מכך, למערער אין זכות עצמאית לדיירות מוגנת. בית המשפט אימץ את הקביעה כי סוגיית מעמדו של המערער מצויה בגדר המחלוקת וקבע כי הדברים שנאמרו בישיבת קדם משפט לא שינו זאת. השופטים לא השתכנעו מטיעוני המערער ולא ראו עילה להתערב בהחלטות הערכאה הנמוכה יותר בדבר היעדר עילות פינוי, סעד מן היושר וקביעת דמי שימוש הולמים. השופטים הדגישו כי זכויותיו של אביו של המערער כדייר משנה מוגן לא עברו למערער עם מותו, ואין די ראיות המצביעות על הסכמת המשיב לזכות מוגנת עצמאית עבור המערער. הואיל והמערערת נעדרה מעמד של דיירת מוגנת, סבר בית המשפט כי הדיונים בדבר עילות פינוי וסעד מן היושר אינם נחוצים. בית המשפט הסכים גם עם הערכת הערכאה הנמוכה יותר לגבי דמי השימוש הראויים בנכס. לפיכך נדחה הערעור, והמערערת חויבה לפנות את הנכס בתוך 60 יום ולשלם למשיב הוצאות בסך 20,000 ₪.