ת"א 1013/04

תקציר

פסק דין זה דן בסכסוך בין שופרסל, ששכרה נכס מעבד אלקאדר כדי לפתוח סופרמרקט, לבין עבד אלקאדר, בעל הבית. שופרסל טענה כי עבד אלקאדר הפרה את הסכם השכירות בשלושה מישורים: עבד אלקאדר לא עמדה בהתחייבויותיה בנוגע לשיווק המרכז המסחרי, להשלים את בניית המרכז המסחרי, והציגה מצגי שווא בפני שופרסל, עליהם הסתמכה בעת השכרת הנכס. עוד טענה שופרסל כי ביטלה את החוזה כדין בשל הפרות אלה ולכן אין עליה לשלם לעבד אלקאדר דמי שכירות או דמי ניהול. השופט קבע כי עבד אלקאדר לא הציג מצגי שווא כלשהם בפני שופרסל ולא הפר את הסכם השכירות בנוגע לשיווק המרכז המסחרי. למרות שבניית המרכז המסחרי לא הושלמה, שופרסל לא הוכיחה כי הדבר הוביל להפרת חוזה או כי הדבר גרם לירידה כלשהי בהכנסותיה. לפיכך, נדחתה טענתה של שופרסל כי היא רשאית לבטל את החוזה ולהפחית את דמי השכירות. נמצא כי שופרסל ביטלה את החוזה שלא כדין והפרה את ההסכם עצמו. שופרסל חויבה לשלם לעבד אלקאדר את דמי השכירות עבור הרבעון האחרון של 2003, כיוון שהפחיתה באופן חד-צדדי את דמי השכירות ללא כל בסיס חוקי. בנוסף, על שופרסל לפצות את עבד אלקאדר על אובדן דמי השכירות בתקופת השומה, שנקבעה לחצי שנה, וכן על הנזק שנגרם למבנה עקב פינוי המרכול, בסך 1,478,999 שקל. עבד אלקאדר חויב לשלם לשופרסל 166,402 שקל עבור פריטים שהושארו בנכס השכור והיו אמורים להתפנות. שופרסל הייתה רשאית גם לנכות סכום זה מהתשלומים שחויבה להעביר לעבד אלקאדר. לבסוף חויבה שופרסל לשאת בהוצאותיו של עבד אלקאדר, לרבות חוות דעת מומחה ושכר טרחת עורך דין, בסך 100 אלף שקל בתוספת מע"מ.