תלה"מ 42923-11-20

תקציר

חובתם של בני הזוג היהודים להחזיק כלכלית את ילדיהם הקטינים עומדת במוקד פסק דין זה, כפי שמכתיב הדין העברי. בית המשפט בחן את צרכי הקטינים, את יכולתם של שני ההורים לפרנס אותם ואת יחסי ההכנסה ביניהם. עם זאת, אף אחד מההורים לא הצליח להוכיח את הצרכים המדויקים של הקטינים. כך, השופטת העריכה את הצרכים על סמך רמת החיים וניסיון החיים שלהם בעבר, והעריכה אותם בכ-1,600 שקל בחודש לילד. עבור הילד הצעיר ביותר, מתחת לגיל שש, האב לבדו אחראי על הצרכים, בעוד שני ההורים חולקים את האחריות לצרכים של הילדים הגדולים מעל גיל זה. הכנסתם החודשית הפנויה של האם והאב נאמדת בכ-4,500 ש"ח וב-9,000 ש"ח, בהתאמה, בהתחשב בהכנסותיהם, הוצאותיהם וחלקם בדירת המשפחה. תרומת האב נקבעה בזאת על 70% מהצרכים המשוערים, בעוד שתרומת האם היא 30%. פסק הדין מפרט את תשלומי המזונות החודשיים, ומצמיד אותם למדד המחירים לצרכן. האב ישלם אותם ישירות לאם. בנוסף, שני ההורים יתחלקו שווה בשווה בהוצאות רפואיות וחינוכיות חריגות, וידרשו הסכמה מראש לכל הוצאה משמעותית. דמי הטיפול המבוקשים על ידי האם נדחים, וכל צד אחראי להוצאותיו המשפטיות. השופט התיר את פרסום פסק הדין לאחר השמטת פרטים מזהים ועריכה לשם הבהרה.