ת"פ 19755-07-12

תקציר

הנאשם במקרה זה עתר למחיקת כתב האישום נגדו בנימוק שהתביעה לא מילאה את חובתה להודיע לו על העברת עניינו להעמדה לדין, כנדרש בסעיפים 60א(א) ו-60א(ד) לחוק סדר הדין הפלילי, ובכך פגעה בזכות השימוע. אף שהתביעה מודה כי לא מילאה את חובתה ליידע את הנאשם, היא הציעה לערוך לנאשם שימוע גם בשלב מאוחר זה, מבלי לבטל את כתב האישום. השופט מצדד בתביעה, וקובע כי ניתן לרפא את הפגם מבלי לבטל את כתב האישום, וכי ניתן לממש את זכותו של הנאשם לשימוע גם כאשר כתב האישום תלוי ועומד. השופט קובע כי תגובת הנאשם לכתב האישום תעוכב ב-30 יום כדי לאפשר לו לבקש שימוע, וכי המשפט יידחה עד לסיום הדיון. ככלל, השופט מגיע למסקנה כי אין לבטל את כתב האישום בשל אי מילוי חובת ההלשנה, ובמקום זאת יש לתת לנאשם הזדמנות לבקש שימוע, שאם יתקיים יעכב את הליכי המשפט. פסק דין זה ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ביום 27.1.2013.