רצ"פ 18578-12-21

תקציר

פסק הדין המדובר הוא תוצאה של סכסוך משפטי מורכב בין שני אחים, אליהו ומיכאל, לבין החברות שלהם, קינג חברה לפיתוח בע"מ ומ. זינו 2003 בע"מ. הסכסוך נבע מעסקת נדל"ן שעלתה על שרטון, שכללה נכס בדימונה ובו שלושה אולמות אירועים. בתחילה שכרו המשיבים, מיכאל ומ. זינו 2003 בע"מ, את האולמות מאליהו וקינג חברה לפיתוח בע"מ, אך היחסים התדרדרו והובילו לבוררות ולהליכים משפטיים שבאו בעקבותיה. הנושא המרכזי היה פרשנות מזכר ההבנות, שהתווה את העברת הנכס, וכן 70% ממניות קינג, למיכאל, בתמורה לקבלת אחריות על חובו של אליהו לבנק הפועלים. המבקשים, אליהו וקינג, טענו כי המשיבים הפרו את התזכיר בכך שלא עמדו בתשלומים וביקשו לפנותם מהנכס. בינתיים טענו המשיבים כי מילאו את התחייבויותיהם ותבעו תביעה שכנגד למתן צו לאכיפת התזכיר. המאבק המשפטי הממושך כלל מספר ערכאות של בוררות וערעורים בבתי המשפט השונים. בסופו של דבר, הבוררים ובתי המשפט אישרו בעקביות את תוקפו של התזכיר, אישרו כי המשיבים עמדו בהתחייבויותיהם, והורו למבקשים להעביר את הנכס ו-70% ממניות קינג למיכאל. עם זאת, המבקשים סירבו לקיים את פסקי הבוררות ויזמו תיק הוצאה לפועל, שהוביל להחלטת הרשמת יעל טימנס, עליה ערערו המבקשים. בית משפט השלום בתל אביב, בהרכב השופט עמית יריב, דחה את ערעור המבקשים, וקבע כי פסקי הבוררות נותנים תוקף מפורש לתזכיר ולכן העברת המניות משתמעת. על החלטה זו הוגש ערעור פעם נוספת, המהווה את הבסיס לבקשת רשות הערעור הנוכחית. פסק הדין המדובר, שניתן על ידי השופטים יהודית שבח, יונה אטדגי ושלומית יעקובוביץ, דוחה את בקשת המבקשים למתן רשות ערעור, בנימוק של מיצוי הליכים משפטיים והיעדר שאלות משפטיות מהותיות או רוחביות. השופטים מסכימים עם פרשנותה של הערכאה הנמוכה יותר לפסקי הבוררות ומדגישים כי טענת המבקשים בדבר הפרדת האולמות והמניות לא הועלתה במהלך ההתדיינות הענפה שקדמה לתיק ההוצאה לפועל. השופטים מציינים גם את התארכותו המיותרת של הסכסוך, המתפרש כעת על פני למעלה מעשר שנים, ואת התוצאה העגומה של התדיינות משפטית ממושכת בין אחים. כל צד נדרש לשאת בהוצאותיו, והפיקדון מוחזר לו.