עת"מ 12091-06-15

תקציר

העותרים ביקשו לערער למועצה הארצית על החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה לאשר את תכנית המתאר ג'לג'וליה לפי סעיף 110 לחוק התכנון והבניה, אך בקשתם נדחתה. לאחר מכן הם עתרו לבית המשפט בבקשה לערער על ההחלטה, אך גם בית המשפט דחה את בקשתם לאחר שקבע כי ההחלטה לדחות את ערעורם הייתה חוקית. לדברי בית המשפט, החוק מחייב לבחון את חשיבותו של המקרה הנדון כדי לקבוע אם הוא מצדיק עירוב למועצה הארצית – על המקרה להיות בעל השלכות רחבות, עקרוני או לעורר רגישות ציבורית מיוחדת או מחלוקת ציבורית קשה. בית המשפט מצא כי למרות רגישותה הציבורית של התוכנית, אין בה כדי להצדיק מתן רשות ערעור למועצה הארצית. בית המשפט נימק זאת בכך שהוועדה המחוזית בחנה לעומק את טענות העותרים ומצאה אותן חסרות משמעות ציבורית או עקרונית. זאת ועוד, החלטת הוועדה הייתה סבירה ומקצועית, ולא הייתה סיבה לעכב עוד את אישור התכנית, מה גם שהעותרים יכלו ליזום תיקונים בתכנית במועד מאוחר יותר. עוד הדגיש בית המשפט כי תפקידה של המועצה הארצית אינו לדון במחלוקות או התנגדויות פרטניות אלא לגבש מדיניות תכנון ארצית, ומתן אפשרות לעררים ללא הצדקה ברורה יאריך הליכי תכנון שלא לצורך. לפיכך נדחתה העתירה, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו.