צ"א 29628-07-17

תקציר

פסק דין זה דן בבקשת המבקשת (מדינת ישראל) לעקל את נכסי המשיבים (אריק מור, מנשה מור ופרלמן) על בסיס הטענות להלבנת הון ומרמה. בית המשפט אישר תפיסת נכסים מהותיים לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, שהסתכמו בכ-30 מיליון שקל, מתוכם נכסים בשווי 7.9 מיליון שקל הקשורים לאישום של קבלת דבר מה במרמה מהבנקים, והיתר בגין אישומים של פעילות מרמה במכירת כרטיסים באינטרנט. השופט בחן בקפידה את התשתית הראייתית המוצקה לכל אישום ואת פוטנציאל החילוט של נכסי המשיבים. באשר לאישום המרמה במכירת כרטיסים באינטרנט, השופט התקשה להכליל את פעילות המרמה המיוחסת למשיבים, שכן התמונה הראייתית מורכבת. השופטת החליטה להשתמש בהיקף הפעילות של החברות שהוביל להחזרים כספיים על ידי חברות כרטיסי האשראי כאמת מידה, שהיווה כ-10% מסך הכנסות החברות. השופט אישר את תפיסת הנכסים בשווי של 90.5% מסכום זה, קרי כ-4 מיליון אירו, תוך שהוא מותיר למשיבים אפשרות לעתור להפחתה בהמשך על בסיס בירור התמונה הראייתית בהליך העיקרי. כמו כן, אישר בית המשפט תפיסת נכסים נוספים בשווי של מיליון שקל מכוח סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון, שעניינו מסירת מידע כוזב לצורך התחמקות מחובת דיווח. עם זאת, השופט הפעיל שיקול דעת ולא הורה על תפיסה גורפת של כל הנכסים, שכן רוב הנכסים אינם תוצר של עבירה, ומהלך כזה לא יעלה בקנה אחד עם חובות חוקתיות ועקרון המידתיות. לבסוף, התייחס בית המשפט לסוגיית השוויון בין מר פרלמן לבין מר מור. השופט החליט לשחרר לטובת מר פרלמן 80,000 ₪ ולהוסיף סכום זהה לנכסים שניתן לעקל ממר מור, בהתחשב בשיתוף הפעולה ההדוק ביניהם ובעובדה שמר פרלמן לא נהנה ישירות מפעילותו. לסיכום, הבקשה לתפיסת הנכסים התקבלה באופן חלקי, והמשיבים הורשו לשמור על חלק ניכר מנכסיהם, תוך אפשרות להפחתה נוספת ככל שיתקדם ההליך העיקרי. כמו כן נדרשה המדינה לשחרר חלק מהנכסים שנתפסו, בעיקר כאלה שלא סביר שייתפסו על פי ההחלטה הנוכחית.