עת"א 57789-05-24

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **ניתוח משפטי של פסק דין בעניין עבד רבה סלמן נגד הממונה על עבודות שירות** **מבוא** פסק דין זה דן בעתירה של אסיר המרצה את עונשו בעבודות שירות, אשר ביקש להפסיק זמנית את ריצוי עבודות השירות על מנת לצאת לחו"ל לצורך קיום מצוות החג'. העתירה הוגשה לאחר שהממונה על עבודות שירות דחה את בקשתו. בית המשפט, השופטת שירלי רנר, קיבל את העתירה, אך לא הכריע לגופה של בקשה, אלא הורה לממונה לשקול אותה מחדש, תוך הדגשת העקרונות המשפטיים הרלוונטיים. **המסגרת החוקית וההלכה הפסוקה** 1. **הכלל – איסור יציאה מן הארץ:** סעיף 51ח1 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, קובע כי "עובד שירות לא יצא מהארץ במהלך תקופת עבודת השירות, אלא באישור הממונה". כלל זה מבטא את ברירת המחדל, לפיה יש למנוע מעובד שירות לצאת מהארץ במהלך ריצוי עונשו, מחשש שלא ישוב או ישוב באיחור (כפי שהובהר בדברי ההסבר להצעת החוק). 2. **החריג – סמכות הממונה לחרוג:** הסעיף מאפשר לממונה לחרוג מהכלל ולהתיר לעובד שירות לצאת מהארץ. עם זאת, פסק הדין מדגיש, בהסתמך על פסק הדין ברע"ב 8220/19 מדינת ישראל נ. מרואן הישאם, כי אפשרות זו שמורה למקרים חריגים בלבד. 3. **ההלכה הפסוקה – עובד שירות כדין אסיר:** פסק הדין ברע"ב 8220/19 קבע כי עובד שירות דינו כדין אסיר המרצה את עונשו. כפי שאסיר אינו מורשה לצאת מהארץ, כך גם עובד שירות, ונקודת המוצא היא איסור היציאה. טעמים חריגים ליציאה צריכים להיות כאלה הנוגעים לנחיצות ודחיפות של הנסיעה. **הפעלת שיקול הדעת של הממונה** 1. **קריטריונים להפעלת שיקול הדעת:** דברי ההסבר לחוק מתווים שני סוגי שיקולים רלוונטיים להחלטת הממונה: * **שיקולים הקשורים לעצם היציאה מהארץ ונסיבותיה:** נחיצות ודחיפות הנסיעה, משך השהות בחו"ל, והתרומה הצפויה של השהות לשיקום העותר. * **שיקולים הקשורים לריצוי עבודות השירות:** החשש להימלטות או חזרה באיחור, פגיעה ברציפות עבודות השירות, אורך תקופת המאסר שנגזרה, והתנהלות העותר בריצוי עבודותיו עד למועד הבקשה. 2. **פגם בהחלטת הממונה:** בית המשפט קבע כי החלטת הממונה, אף שהתבססה על פסק הדין ברע"ב 8220/19, לא תאמה באופן מספק את אמת המידה שנקבעה להפעלת שיקול הדעת. הממונה התמקד באמת מידה של "מקרים חריגים, הומניטאריים ויוצאי דופן כדוגמת אירוע שאינו תלוי בעובד השירות ולא תוכנן על ידו, והוא בבחינת 'בלתי צפוי'". בעוד שקריטריון זה אינו שגוי לחלוטין, הוא אינו ממצה את מכלול השיקולים הנדרשים. 3. **השיקולים שהיה על הממונה לשקול:** בית המשפט הדגיש כי היה על הממונה לשקול, בנוסף, את: * החשש להימלטות. * התנהלות העותר בריצוי עבודות השירות. * יתרת התקופה שנותרה לריצוי העונש. * האם ייגרם נזק למעסיק (מפעל המשקם) ממתן היתר. * משמעות הנסיעה עבור העותר. * הקושי בקבלת היתר ליציאה במועד אחר. **החידוש המשפטי בפסק הדין** פסק הדין אינו מחדש הלכה משפטית חדשה, אלא מדגיש ומבהיר את אופן הפעלת שיקול הדעת של הממונה על עבודות שירות. החידוש טמון בכך שבית המשפט: * **מפרט באופן קונקרטי את השיקולים שיש לשקול:** מעבר לקביעה הכללית שיש לפעול במקרים חריגים, פסק הדין מפרט את מגוון השיקולים שעליהם יש להתבסס, הן כאלה הקשורים לעצם היציאה והן כאלה הקשורים לריצוי העונש. * **מבקר את הרחבת הקריטריון על ידי הממונה:** בית המשפט מזהה כי הגדרת הממונה ל"מקרים חריגים" הייתה מצמצמת מדי ולא כללה את כל השיקולים הרלוונטיים, ובכך העלה את רף הביקורת השיפוטית על החלטות הממונה. * **מעניק חשיבות למכלול הנסיבות:** פסק הדין מדגיש כי יש לבחון את מכלול הנסיבות, לרבות חשיבות הדתית של המצווה (החג'), הקושי בקבלת אשרה במועד אחר, והשקעה כספית של העותר, כאלה שיכולים להיות רלוונטיים לשיקול הדעת. * **אופן קבלת ההחלטה:** במקום להחליף את שיקול דעת הממונה, בית המשפט מחזיר את ההחלטה לדיון מחודש אצל הממונה, תוך שהוא מורה לו לבחון את הבקשה לאור כלל השיקולים שהוצגו. **השלכות על עתיד** פסק דין זה מחזק את הצורך של הממונה על עבודות שירות להפעיל את שיקול דעתו באופן יסודי ומעמיק, תוך שקילת מגוון רחב של גורמים. הוא מעניק למבקשים חומריות רבה יותר כאשר הם פונים בבקשות חריגות, ומבטיח כי החלטות הממונה לא יהיו שרירותיות, אלא יהיו מבוססות על שיקולים ענייניים ורחבים. ייתכן כי פסק הדין יחייב את הממונה לעדכן את נוהלי העבודה שלו או את ההנחיות הפנימיות שלו על מנת להתאימן לסטנדרט שנקבע. **סיכום** פסק דין זה מהווה דוגמה ליישום עקרונות המשפט הפלילי והמנהלי, תוך איזון בין הצורך בריצוי עונש לבין נסיבות אישיות חריגות. בית המשפט הדגיש את חשיבות הפעלת שיקול דעת תקינה על ידי הממונה, תוך פירוט השיקולים הרלוונטיים, ובכך תרם להבהרת האופן שבו יש לנהוג במקרים דומים בעתיד.