רע"א 6435/04

תקציר

ערכאת הערעור בחנה את התיק כאילו התקבל ערעור, ובסופו של דבר החליטה לקבל את הערעור. בית המשפט מצא את טענת המשיב שלא להתערב בהחלטתו העובדתית של בית משפט קמא כבלתי מספקת. התיק נסב סביב השאלה האם העובדות עומדות במבחנים משפטיים למניעת מימושה של ערבות בנקאית אוטונומית, סוגיה משפטית בעיקרה המאפשרת עיון בערעור. הערבות ציינה כי הדרישה היחידה למימוש ערבות היא דרישה בכתב של המבקש, שאינה מחייבת קביעת דרישה על ידי המבקש. ערבויות בנקאיות אוטונומיות מספקות יציבות בעסקאות מסחריות על ידי הבטחת החזר חוב ללא תלות במחלוקות בסיסיות. בית המשפט הכיר בחריגים לעיקרון זה, כגון תרמית ונסיבות מיוחדות, אך ציין כי בית המשפט קמא לא התייחס כראוי לחריגים אלה בהחלטתו. ערכאת הערעור קבעה, כי שגה בית משפט קמא ביישום חריג הנסיבות המיוחדות, שכן חוסר תום לב לבדו אינו עילה מספקת למניעת מימוש הערבות. התברר כי טענת המבקש עלתה לפני התביעה, בניגוד לטענת המשיב כי הערבות מומשה אך ורק כמענה לתביעה. הפער בין תחילת התביעה לבין הבקשה למימוש הערבות עמד על עשרה חודשים, דבר שלא נחשב בלתי סביר בהתחשב במו"מ המתמשך. מימוש מיידי של הערבות ירתיע שיחות להסדר. משכך, התנהגותה של המערערת לא נחשבה כמעידה על חוסר תום לב המצדיקה החלת חריג הנסיבות המיוחדות. טענותיה הנוספות של המשיבה נדחו אף הן, תוך שהן מאשרות את זכותה של המבקשת לממש את הערבות האוטונומית ללא קשר למחלוקות הבסיסיות או לסעיפי הפיצוי. משכך, התקבל הערעור, תוך שהוא הופך את החלטת בית משפט קמא, שולל צו מניעה זמני ומורה למשיב לשלם 80,000 ₪ עבור שכר טרחת עורך דין.