בר"מ 7106/20

תקציר

אזרחית פולין שנכנסה לישראל בשנת 2002 באשרת תייר והאריכה את שהותה באמצעות היתרים שונים, לרבות רישיון עבודה ורישיונות ישיבה ארעיים על בסיס קשריה עם אזרח ישראלי, הגישה בקשה לתושבות קבע מטעמים הומניטריים לאחר שבן זוגה נפטר. בקשתה נדחתה על ידי הוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטריים, וגם פניותיה לבית הדין לעררים ולבית המשפט לעניינים מנהליים לא צלחו. בעתירה נטען כי ההליך מפלה מטבעו בני זוג שהכירו בגיל מבוגר ושהו בישראל שנים רבות. עם זאת, השופט קבע כי הבקשה לא עוררה שאלות משפטיות עקרוניות אלא רק החילה את החוק על מקרה פרטני. עוד ציינה השופטת כי זיקתה של המבקשת לארץ מולדתה, בה מתגוררים ילדיה, גוברת על זיקתה לישראל. הבקשה לצו מניעה זמני לשהייה בארץ נדחתה אף היא, אך לעותר ניתן ארך מועד ליציאה. ההחלטה לדחות את בקשת הערר והבקשה לדחיית היציאה עד ליום 1.12.2020 התקבלה משיקולים אלה.