ע"נ 32046-08-19

תקציר

הוגש ערר על החלטת העוזר הבכיר ועל החלטת הוועדה לתשלומי יתר שחייבה את המערער, נכה צה"ל, להשיב למשיב, משרד הביטחון, סך של 95,151 ₪, תוך ניכוי 700 ₪ מקצבתו מדי חודש. המערער טען כי לא קיבל כל הסבר וכי הדיון בוועדת תשלומי היתר התקיים ללא ידיעתו. בתוך כך, המשיב הצהיר כי המערער שולם ביתר וכי שלחו לו הודעות בדבר הניכויים ובקשה לקבלת מסמכים רלוונטיים. עוד הצביעו על כך שהמערער לא הצהיר כי הוא מקבל קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי בעת שהגיש בקשה לחידוש תג"ם. הראיות הראו כי המערער אכן קיבל קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי, עליה לא הצהיר. עוד עלה מראיות המשיב כי תוספת הנכות היא רכיב נפרד בקצבת האזרח הוותיק, ועל כן ניתן לנכות אותה על פי החוק. עם זאת, ממסמכי המוסד לביטוח לאומי עולה כי תוספת הנכות היא חלק מקצבת האזרח הוותיק, ואין לנכות אותה על סמך סעיפים 28 ו-29 להוראה מס' 85.01. בית המשפט מצא כי המשיב לא התנהל כראוי בכל הנוגע לזכות השימוע של המערער. הם גם לא נתנו לו הסבר ראוי לניכויים, דבר שאינו ראוי בהתחשב במעמדו של המערער כאזרח ותיק. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי תוספת הנכות היא חלק מפנסיה של האזרח הוותיק ואין לנכות אותה מתגמולי המערער. לפיכך התקבל הערעור, והמשיב חויב לפצות את המערערת בהתאם, בצירוף תשלום של 10,000 ₪ לכיסוי הוצאות והוצאות משפט.