עמ"ה 8024/04

תקציר

המערערת ערערה על צווים שהוציא מס הכנסה הנוגעים לשנות המס 1997 עד 2001 בטענה כי הצווים לא ניתנו במגבלות הזמן הקבועות בפקודת מס הכנסה. המערער טען, כי השומה העצמית לשנת 1997 הפכה לסופית בשנת 2002 וכי כל הצווים התיישנו שכן הוצאו למעלה משנה לאחר שהמערער הגיש השגה, כמפורט בסעיף 152(ג) לפקודת מס הכנסה. המשיב טען, כי ההשגה התקבלה אצל פקיד השומה הרלוונטי ביום 10.2.03 וכי ההחלטה בהשגה ניתנה ביום 9.2.04, ועל כן הוצאו הצווים בתוך פרק הזמן הנדרש של שנה. השופטת הסכימה עם טענת המשיב כי יש לספור את תקופת השנה ממועד הגשת ההשגה לפקיד השומה הממונה על ענייניו של הנישום. עוד נקבע כי המועד הרלוונטי הקוטעים את פרק הזמן אינו מועד העברת הצווים למחשב או מועד קביעתם, אלא מועד שליחתם לנישום. מאחר והצווים בתיק זה נשלחו למעלה משנה לאחר הגשת ההתנגדות, פסק השופט לטובת המערער. הערעור התקבל, הצווים שהוציא המשיב לשנות המס 1997 עד 2001 הוכרזו חסרי תוקף, והמשיב חויב לשלם למערער הוצאות ושכר טרחת עורך דין.