ת"פ 42793-04-23

תקציר

בסדר גמור. הנה ניתוח משפטי מקיף, המבוסס אך ורק על הנתונים שסופקו, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, כפי שנתבקש: **ניתוח משפטי – ת"פ 42793-04-23 מדינת ישראל נ' דמרי** **הקדמה:** פסק דין זה מתייחס לגזר דין שניתן בבית משפט השלום באשקלון בעניינו של הנאשם, נפתלי טל דמרי, שהורשע בגידול סמים מסוכנים, נטילת חשמל במרמה והחזקת חצרים להכנת סמים. גזר הדין משקף דיון מקיף בנסיבות ביצוע העבירות, הערכת מתחם הענישה ההולם, ובחינת שיקולי שיקום כאמצעי לחריגה אפשרית ממתחם זה. **עובדות כתב האישום והכרעת הדין:** הנאשם הורשע על פי הסדר טיעון בגידול סמים מסוכנים (כ-95 שתילי קנבוס במשקל כולל של כמעט 20 ק"ג), החזקת חצרים להכנת סמים (מעבדה שהוקמה בדירה שכורה), ונטילת חשמל במרמה בסכום משמעותי של כ-67,800 ₪. המעבדה כללה שלושה חדרים שהוסבו לגידול, תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים כגון תאורה, אוורור, מזגנים ושנאים. גניבת החשמל בוצעה באמצעות חיבור חשמלי פיראטי. **עקרונות משפטיים ודיני עונשין:** 1. **מתחם העונש ההולם (סעיף 40ג(א) לחוק העונשין):** * **ערכים חברתיים נפגעים:** בית המשפט מדגיש את הפגיעה בערכים חברתיים מרכזיים, הכוללים את שלום הציבור, בריאותו ורכושו. נגע הסמים נתפס כמחולל פשיעה, המקושר לעבירות רכוש ואף אלימות, מעבר לנזקים הישירים למשתמשים וסביבתם. כמו כן, מושם דגש על הסכנה הציבורית הנובעת מחיבורי חשמל מאולתרים. * **מידת הפגיעה:** נקבע כי מידת הפגיעה בערכים אלו היא משמעותית. הדבר נובע מהחומרה המיוחסת לעבירות סמים, ובפרט לגידול והפצתם. בית המשפט מפנה לפסיקה (ע"פ זנזורי) המדגישה כי גידול סמים, אף "קלים", מהווה נדבך חמור בשרשרת ההפצה, וכי יש להכות בכל חוליותיה. מידת הפגיעה מתעצמת לאור השימוש באמצעים ייעודיים וגניבת חשמל בהיקף גדול. * **מדיניות ענישה:** בית המשפט סקר בהרחבה פסיקה רלוונטית (17 מקרים) כדי לבסס את מדיניות הענישה הנהוגה. מגוון העונשים נע בין עבודות שירות לבין מאסר בפועל, כאשר השיקולים המרכזיים לקביעת העונש כוללים את כמות הסם, מורכבות המעבדה, עברו הפלילי של הנאשם, נסיבותיו האישיות, והצעדים שנקט לשיקומו. המקרים שנסקרו ממחישים את הטווח הרחב ואת ההתחשבות בנסיבות כל מקרה לגופו, תוך אבחון בין כמויות סם שונות, סוגי עבירות (גידול, החזקה, סחר) ונסיבות מיוחדות. 2. **נסיבות ביצוע העבירות (סעיף 40ט לחוק העונשין):** * **תכנון ומורכבות:** בית המשפט מדגיש כי הקמת מעבדה לגידול סמים, הכוללת שכירת דירה, הסבתה, רכישת ציוד רב וגניבת חשמל, מצביעה על תכנון מקדים. * **סוג וכמות הסם:** ישנה הבחנה ברורה בין גידול קנבוס לבין ייצור סמים קשים, וכן בין גידול כמויות מזעריות לבין גידול קילוגרמים. בפרשה זו, כמות הכנבוס (כ-20 ק"ג) והיקף הציוד (95 שתילים) נחשבים משמעותיים. * **פוטנציאל נזק:** אף שהקנבוס אינו נחשב סם קטלני, בית המשפט מציין כי איסור השימוש בו מחייב התייחסות חמורה לגידולו, שכן כל פעולה המגדילה את היצע הסמים מרחיבה את השימוש ואת הנזקים הנגרמים ממנו. ההפניה לעניין יהושע מדגישה את ההשפעה המצטברת של גידול סמים על התפשטות השימוש. * **נסיבות אישיות וכלכליות:** העבירות בוצעו על רקע קשיים כלכליים ולחץ נפשי, כאשר אשתו של הנאשם נאלצה לפרנס את המשפחה לבדה. הנאשם רכש את הציוד מחבר, על רקע תחושות תסכול וכישלון. 3. **שיקולי שיקום (סעיף 40ד לחוק העונשין):** * **התייחסות מקיפה:** בית המשפט הקדיש חלק ניכר מגזר הדין לבחינת שיקולי השיקום של הנאשם. הדבר כלל ניתוח מעמיק של תסקירי שירות המבחן, חוות דעת הממונה על עבודות שירות, טענות הצדדים, ודברי הנאשם עצמו. * **תשתית שיקומית:** הודגשו מספר גורמים התומכים בשיקום: * **הודאה וחרטה:** הנאשם הודה בביצוע העבירות בשלב מוקדם, הביע חרטה כנה, ונטל אחריות. * **יציבות תעסוקתית:** לראשונה בחייו, הנאשם הצליח להפגין יציבות תעסוקתית, אף התקדם בתפקידו, ואף רכש דירה. * **השתלבות טיפולית:** הנאשם השתלב בהצלחה בקבוצה טיפולית, הפגין מוטיבציה ללמידה עצמית, חשיבה ביקורתית, ועיבוד קונפליקטים פנימיים. * **שיפור במערכת יחסים:** דווח על שיפור בתקשורת הזוגית והמשפחתית, ושאיפה להוות דמות אב חיובית. * **התרחקות מסמים:** הנאשם נקי מסמים מזה 20 שנה, ובדיקות שתן היו נקיות. * **עמידה בהסדרי חוב:** הנאשם עומד בהסדרי התשלום לחברת החשמל. * **חלוף הזמן:** עברו למעלה משלוש שנים מאז ביצוע העבירות, במהלכן לא נפתחו תיקים חדשים. * **התמודדות עם ספקות:** שירות המבחן התרשם כי הנאשם "התקשה לשמור על יציבות במגוון תחומי חייו" בתחילה, אך בהמשך חל שיפור ניכר. בית המשפט התמודד עם התפתחות זו, תוך התייחסות לטענות ההגנה ולחוות הדעת השונות. **חידושים משפטיים או דגשים מיוחדים:** 1. **איזון בין הלימה לשיקום:** בית המשפט מדגיש את הצורך באיזון בין עקרון ההלימה (התאמת העונש לחומרת העבירה) לבין שיקולי שיקום. בפסק הדין נאמר כי "לא בכל המקרים יפה הבכורה להלימה ולהרתעה; לעתים ראוי לשיקולי השיקום לתפוס את הבכורה". הדבר בא לידי ביטוי בבחירה בעבודות שירות, אף שהעבירות חמורות. 2. **השפעת הליך השיקום על העונש:** מגוון התסקירים וההתפתחות המתועדת לאורך זמן מלמדים על גישה גמישה של בית המשפט, המאפשרת התחשבות משמעותית בהליך השיקומי, אף אם הוא נמשך תקופה ארוכה. ההמלצות של שירות המבחן, שהתבססו על התפתחות הנאשם, היוו גורם מכריע. 3. **התמודדות עם גניבת חשמל:** בית המשפט הכיר בחומרת עבירת גניבת החשמל, הן בשל הנזק הכלכלי והן בשל הסכנה הפוטנציאלית. ההתחשבות בתשלומים שבוצעו לחברת החשמל בחישוב הקנס מהווה פן של פיצוי ושיקום. 4. **חשיבות מעבדת הסמים:** בית המשפט הדגיש את ההבדל בין גידול סמים לבין שימוש בלבד, כאשר הקמת מעבדה מלמדת על תכנון, השקעה, והרחבת היצע הסמים. 5. **עבודות שירות כחלופה ריאלית:** הבחירה בעבודות שירות (9 חודשים) במקום מאסר בפועל, תוך ניכוי ימי המעצר, מדגישה את ההכרה בשיקום כגורם משמעותי, אך גם את הצורך ב"מאסר", גם אם הוא מרוצה באופן חלופי. ההוראה על תנאי העסקה מחמירים בעבודות השירות מבטיחה את האפקטיביות של העונש. **גזירת הדין:** בית המשפט קבע מתחם עונש הולם של 15-36 חודשי מאסר בפועל. עם זאת, בהתחשב בשיקולי השיקום המקיפים, ביציבות התעסוקתית, ההשתלבות הטיפולית, והעמידה בתשלומים, הוחלט לחרוג ממתחם זה לקולה. הנאשם נגזר דינו ל-9 חודשי עבודות שירות, 6 חודשי מאסר על תנאי, קנס, התחייבות, וצו מבחן לחצי שנה. ההתחייבות לפסילת רישיון נהיגה מותנית. **סיכום:** פסק דין זה מהווה דוגמה לאופן שבו בית המשפט שוקל מגוון רחב של שיקולים בעת גזירת דינו של נאשם בעבירות סמים וחומרים מסוכנים. ההדגשה על חומרת העבירות, הפגיעה בערכים חברתיים, וצורך בהרתעה, לצד ההכרה העמוקה בחשיבותם של שיקולי השיקום, התמדה, ונטילת אחריות, מתווים את הדרך לקביעת עונש הולם, אשר במקרה זה, מצא את ביטויו בעבודות שירות, לאור מאמצי השיקום המוכחים של הנאשם.