ע"א 2400/11

תקציר

ההחלטה הנדונה נוגעת לבקשה להארכת המועד להגשת ערר. הערעור הוגש באיחור, כחמישה שבועות לאחר המועד האחרון הקבוע בחוק. החוק קובע מועד קבוע להגשת ערעורים, ובעוד שלבית המשפט שיקול דעת להאריך מועד זה, עליו לרשום נסיבות מיוחדות לשם כך. השופטת מדגישה כי הקפדה על לוחות זמנים סטטוטוריים חיונית למערכת שיפוט יעילה ואפקטיבית ומקדמת שוויון בין בעלי הדין. במקרה זה, הנימוקים שהוצגו לעיכוב לא נחשבו לנסיבות מיוחדות. מצבו הנפשי של המבקש, שהוביל למינוי אפוטרופוס לדין, לא נחשב להצדקה מספקת. השופטת מדגישה כי מינוי האפוטרופוס נבע מחוסר שיתוף פעולה של המבקש ומהצורך בסיוע בקבלת החלטות. בנוסף, הבקשה נעדרה פירוט לגבי המועדים הרלוונטיים ולא הוסברה מדוע בקשה להארכה לא הוגשה באופן יזום. בנסיבות אלה, הבקשה להארכת מעצר נדחתה, והערעור נדחה. המבקש חויב לשלם את שכר טרחת עורך דינו של המשיב. כמו כן, ביקש השופט מהמשיבים לקבוע בתוך שבעה ימים אם ברצונם להמשיך בערעור שכנגד, בהתחשב בדחיית הערעור העיקרי. ההחלטה הוגשה ביום 16.6.2011.