בג"צ 2535/18

תקציר

בפסק הדין בחן בית המשפט עתירות הנוגעות להליך אישור תכנית לתשתיות לאומיות (ות"ת) ובסופו של דבר דחה אותן. ההליך, שהוסדר לו חוק התכנון והבניה, היה יסודי, נמשך כתשע שנים וכלל ניתוח מפורט של חלופות, התנגדויות ושימועים. המועצה הארצית לתכנון ובנייה, גוף מקצועי מהשורה הראשונה, בחנה ואישרה את התוכנית לפני אישור הממשלה, תוך הדגשת הלגיטימיות והרציונל העומדים מאחורי החלטתה. בית המשפט הכיר בכך שבעוד שהעותרים התנגדו למתקן, ושיקפו תחושות NIMBY (Not In My Back Yard) טיפוסיות, שום טעות פרוצדורלית או פגם משפטי בהליך התכנון לא הצדיקו התערבות שיפוטית. טענות שערערו על סמכותה של הוועדה לתשתיות לאומיות, ובפרט בנוגע למתחם תחזוקה ותפעול של הרכבת, נמצאו בלתי מבוססות. בית המשפט הדגיש כי החוק מגדיר באופן קטגורי פרויקטי תשתית כאלה כמאמצים ארציים, המצדיקים אישור של רשויות תכנון גבוהות יותר ולא מחוזיות. מתוך הכרה בחשיבותו הלאומית המכרעת של הפרויקט, שהוכרז ככזה מאז שנת 2009, הגיע בית המשפט למסקנה כי התכנית ונהליה עומדים באמות מידה משפטיות מבלי לפגוע בזכויותיו של אף צד. משכך, נדחו העתירות, והעותרים חויבו לשאת בהוצאות הנלוות. ההחלטה נתמכה פה אחד על ידי הנשיאה א' חיות והשופטת א' ברון, ואישרה את הליך התכנון האובייקטיבי וההדרגתי בהתאם להוראות החקיקה ולאינטרסים לאומיים רחבים יותר.