ת"א 58903-07-22

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הבקשה לביטול צו העיקול הזמני. על פי תקנות סדר הדין האזרחי, על המבקש להביא ראיות מספיקות לקיומה של עילת תביעה חמורה ולהוכיח כי אי מתן הצו יכביד עליו באופן מהותי. השופט קבע כי שני התנאים התקיימו במקרה זה. ראשית, קיימות ראיות רבות לקיומה של עילת תביעה, בעיקר בכל הנוגע להיקף הכספים שהועברו לנתבעים, והודאת הנתבעים בחוב למבקש חיזקה זאת. שנית, המבקשת הוכיחה באופן משכנע כי סירוב לצו העיקול יהווה נטל כלכלי של ממש, בהתחשב בחוסר היכולת הכלכלית של המשיבים ובסיכון להברחת נכסים. השופט שקל גם את הנזק הפוטנציאלי לשני הצדדים ממתן או דחיית הצו ופסק לטובת המבקש, במיוחד לאור הסיכוי הסביר שתביעתם תצליח. בנוסף, השופטת לא מצאה כל הצדקה לטענות המשיבים בדבר חוסר תום הלב של המבקש או הסתרת עובדות, וסברה כי הזמן שחלף מאז נוצר החוב היה סביר. המשיבים יישאו בהוצאותיו של המבקש, וצו העיקול יתוקן כך שלא יכלול שכר וחשבונות בנק מסוימים.