ת"צ 50172-06-21

תקציר

בית המשפט החליט לדחות בקשה לאישור הגשת תובענה ייצוגית נגד עירייה. המבקשת, עמותה לתועלת הציבור, טענה כי העירייה גבתה סכום מופרז עבור הוצאות אכיפה וגבייה. לטענת המבקש, העירייה הייתה רשאית לגבות 16 ₪ עבור הוצאות הגבייה אך גבתה 23 ₪, שהיוו חיוב יתר של 7 ₪ לכל חייב. המבקש ביקש לייצג קבוצה המורכבת מתושבים שחויבו בסכום הגבוה יותר. העירייה טענה כי קודם להליכי הגבייה קיבלה המבקשת מספר הודעות על החוב, לרבות הודעות על עבירות החניה והודעה על קיום החוב. לפיכך, לטענת העירייה, היא פעלה בהתאם לתקנות הרלוונטיות והייתה רשאית לגבות את הסכום הגבוה יותר. בית המשפט הסכים עם העירייה, וקבע כי המבקש לא הוכיח אפשרות סבירה שהשאלות המהותיות של דין ועובדה יוכרעו לטובת הקבוצה. לגופו של עניין, קבע בית המשפט כי ההודעות על קנסות חניה שלא שולמו שנשלחו למבקש מהוות "הודעת חוב", כנדרש בתקנות הרלוונטיות. משכך, לא שגתה העירייה בכך שגבתה את הסכום הגבוה יותר עבור הוצאות הגבייה. זאת ועוד, המבקש לא הביא כל ראיה לכך שההודעות ששלחה העירייה לא התקבלו, ובית המשפט מצא כי חזקת מסירת ההודעות לא הופרכה. בעקבות זאת הורה בית המשפט למבקש לשלם לעירייה שכר טרחת עורך דין בסך 8,000 ₪ ודרש מהמבקש לברר האם בכוונתו להגיש תביעה אישית נגד העירייה. אם המבקש לא ימסור הבהרות עד למועד שנקבע, ההליך יימחק.