ת"א 1686/96

תקציר

התובעת, קטינה, תבעה את בית החולים עין הישועה בגין רשלנות רפואית שגרמה לה לשיתוק מוחין ופיגור שכלי בינוני. בית המשפט מצא את בית החולים אחראי והורה לו לפצות את התובע. תחילה קבע בית המשפט כי תוחלת החיים של התובע קצרה ב-10 שנים מהממוצע, בהתבסס על חוות דעת של מומחים רפואיים. לאחר מכן הוחלט כי על התובעת להתגורר במוסד שיקומי, ולא בביתה או בדיור עצמאי, שכן האפשרות הראשונה תשקם את מצבה באופן המקיף ביותר, והיא גם משתלמת יותר. עוד קבע בית המשפט כי יש לשלם את הפיצוי בסכום חד פעמי, למעט עלות החזקת התובע במוסד שיקומי, שתשולם מעת לעת. לאחר מכן חישבה השופטת את הפיצוי עבור כל ראש נזק, לרבות כאב וסבל, קיצור תוחלת חיים, אובדן השתכרות, סיעוד ועזרה לזולת בעבר ובעתיד, הוצאות דיור בעבר ובעתיד, הוצאות רפואיות ופרא-רפואיות, צרכים מיוחדים, צרכים סוציאליים ושכר טרחת אפוטרופוס. הפיצוי הכולל נקבע על 4,240,397 שקל, מחציתו ישלם בית החולים, בהתחשב ב-50% מדמי היולדת. מדמי הביטוח הלאומי שקיבל התובע ינוכו מהפיצויים. שכר טרחת עורך דין נקבע על 17% מסך הפיצוי, בתוספת מע"מ.