ע"א 7645/07

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס למחלוקת על הפקעת קרקע בקריית אתא. הבעלים המקוריים של הקרקע, הורי המשיבים, התקשרו עם המבקשים בשנת 1977 בהסכם בדבר הפקעת ארבעה דונם מהקרקע. ההסכם בא בעקבות הפקעה ראשונה של כ-40% מהקרקע בשנות ה-30, שלא שולם עבורה כל פיצוי. ההפקעה השנייה, בשנת 1991, נגעה ל-60 מ"ר נוספים מהקרקע. המשיבים סברו כי על המבקשים לפצות אותם בגין הפקעה שנייה זו, ולאחר שכשלו הניסיונות להגיע להסכמה, הגישו המשיבים תביעה כספית. בית המשפט המחוזי בחיפה פסק לטובת המשיבים והורה למבקשים לשלם להם 60,000 ₪, בצירוף ריבית והוצאות משפט. המבקשים ערערו על פסק דינו של בית המשפט המחוזי וכן ביקשו לעכב את ביצוע פסק הדין, תחילה בבית המשפט המחוזי ולאחר מכן בבית המשפט העליון, שם נדונה הבקשה בפני השופט א' רזי. תמצית טענת המבקשים הייתה כי יש לעכב את ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור, שכן הם סברו כי יש להם סיכוי טוב להצליח בערעור. עוד נטען, כי המשיבים יוכלו להשיב את הסכום המדובר אם הערעור ייפסק לטובתם, וכי קיים יחס גומלין בין סיכויי הצלחת הערעור לבין מאזן הנוחות. עם זאת, השופט רזי דחה את הבקשה והדגיש כי הכלל הוא שערעור על פסק דין אינו מעכב את ביצועו, במיוחד במקרים של חיובים כספיים. עוד ציין השופט רזי כי המבקשים לא סיפקו כל תשתית עובדתית לטענותיהם כי לא ניתן יהיה להשיב את המצב על כנו אם יזכו בערעור, וכי אין די בטיעוניהם כדי לקבוע את התנאים המוקדמים הדרושים לעיכוב ביצוע הביצוע. לפיכך, דחה השופט את הבקשה, כלומר פסק הדין המקורי יעמוד על כנו, והמבקשים יצטרכו לשלם את הסכום שנפסק למשיבים.