רע"א 196/88

תקציר

בתיק משפטי מורכב זה, עסק בית המשפט העליון בסכסוך הנוגע למכירת מקרקעין בו מילאו צדדים רבים, לרבות עורכי דין ומשיבים, תפקיד משמעותי. המשיב מס' 1 מכר מקרקעין למשיב מס' 2, בתיווכו של המבקש, עו"ד ששימש כמיופה כוח בעל ייפוי כוח בלתי חוזר שאפשר למשיבה מס' 2 למכור את החלקה. בחוזה נקבע כי ייפוי הכוח מותנה בכך שהמשיב מס' 2 ימלא את חובות התשלום, דבר שלא עשה, מה שהוביל את המשיבה מס' 1 לדרוש את יתרת היתרה ואת הפיצויים. המחלוקת החריפה כאשר המבקש מסר את תיק העסקה המלא למשיבה מס' 2, אשר השתמשה בייפוי הכוח כדי לרשום את החלקה לרוכשים חדשים. בית משפט השלום מצא את המשיב מס' 2 ואת המבקש אחראים, ואילו בית המשפט המחוזי אישר ממצאים אלה אך זיכה את המשיב מס' 3, עורך דין שהיה מעורב ברישום, על סמך טעויות בעיתוי הראשוני של שיחת טלפון מכרעת. בית המשפט העליון בחן את הסוגיות הפרוצדורליות והחבויות וקבע כי מעשיו של המבקש אכן היו נזיקיים, ובכך הצדיקו פיצוי מוסכם. בית המשפט קבע כי המבקש אחראי לרשלנות שהובילה למכירת הנכס ללא תשלום מלא, ואילו המשיב 3 לא נמצא אחראי בשל חוסר ידיעה אשמה, ובכך שינה את פסיקת הערכאה הנמוכה יותר באשר לאחריותו. המקרה הדגיש את חשיבותם של חריצות מקצועית ויושר, במיוחד בתהליכים משפטיים ועסקיים המערבים בעלי עניין מרובים.