תמ"ש 24437-09-21

תקציר

התיק שלפנינו סובב סביב מאבק משמורת על קטין, איתן, שהוריו נפטרו בתאונה טרגית, והותירו אותו ללא מטפלים מיידיים בעלי סמכויות חוקיות. התובעת, איה בירן, והנתבע, גראן פלג, הגישו שתיהן טענות סותרות בנוגע למשמורת על איתן. איה, דודתו של איתן שמונתה כאפוטרופסית החוקית שלו על ידי בית משפט איטלקי, טענה כי מקום מגוריו הרגיל של איתן היה באיטליה, שם התגורר רוב חייו, וכי מעשיו של הנאשם מהווים הרחקה שלא כדין על פי אמנת האג בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפת ילדים בינלאומית. מנגד, טען הסב כי מקום מגוריו הרגיל של איתן היה בישראל, שם בילה זמן רב בביקור משפחתי, וכי החלטות בית המשפט באיטליה היו שקריות ופסולות. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי מקום מגוריו הרגיל של איתן היה באיטליה, שם התגורר מלידה, וכי מעשיו של הנתבע הפרו את זכויות המשמורת של התובעת כפי שניתנו על ידי בית המשפט האיטלקי. הודגש כי כוונת הוריו של איתן המנוח לא הייתה גורם מכריע, מה גם שלא היו להם תוכניות ברורות לגבי מקום מגוריהם העתידי. השופט גם דחה את טענות הנאשם בנוגע לתוקפן של החלטות בית המשפט האיטלקי, וקבע כי הן חסרות שחר. כמו כן, קבע בית המשפט כי לתובע, כאפוטרופוס החוקי של איתן, יש זכויות משמורת עליו, לרבות הזכות לקבוע את מקום מגוריו, כהגדרתה באמנת האג. נמצא כי הנתבע ביצע הרחקה שלא כדין של איתן מאיטליה ללא הסכמת התובע, וטיעוניו בדבר חריגים מהאמנה, קרי דאגה כבדה לשלומו של איתן, לא היו משכנעים. לפיכך הורה בית המשפט על חזרתו המיידית של איתן לאיטליה, בצירוף מספר תנאים להבטחת שלומו וביטחונו בתקופת המעבר. לבסוף, חויב הנתבע בהוצאות המשפט של התובע בסך 70,000 ₪.