עת"מ 40336-10-19

תקציר

פסק הדין דוחה את העתירה בנימוק שהחוב המדובר לא פקע והתנהלות העירייה הייתה ראויה וחוקית. ראשית, בית המשפט קובע כי החוב עדיין פעיל ולא התיישן. העירייה הפגינה תום לב בניסיונותיה לגבות את החוב באמצעות פעולות אכיפה שונות, לרבות עיקולי בנקים, עיקולי מטלטלין ורישום שעבודים. טענת העותרת כי החוב פקע בשל היעדר פעולת אכיפה מהותית נדחית, שכן בית המשפט מכיר בקושי בנסיבות העותר ובמאמצי העירייה להקל על הסדר החוב. שנית, בית המשפט קובע כי החלטת העירייה לעבור מהליך תביעה אזרחית להליך גבייה מינהלי הייתה במסגרת זכויותיה החוקיות. העירייה בחרה במסלול הגבייה המנהלי, שהוא אפשרות סבירה וחוקית. שלישית, בית המשפט מתייחס לסוגיית הריבית וההנחות על החוב, וקובע כי העירייה אינה מחויבת לקיים הנחות שניתנו בשנים קודמות וכי חישובי הריבית אינם שנויים במחלוקת. לבסוף, לאור מצבה הכלכלי של העותרת, מחליט בית המשפט שלא להטיל עליה הוצאות נוספות וכל צד יישא בהוצאותיו המשפטיות. פסק הדין מדגיש את חוקיות פעולות העירייה ומאשר את תוקפו של החוב, תוך התחשבות גם בנסיבותיו האישיות של העותר בוויתור על הוצאות נוספות.