עמ"ש 67824-01-22

תקציר

פסק הדין הנדון נוגע למאבק משמורת ולפסיקה שבאה בעקבותיו בנושא מזונות ותשלומי מזונות. בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון הורה בעבר למערערת, שהייתה גרושה מהמשיב, לשלם 3,000 ₪ לחודש כמזונות עבור בנם הקטין, בנוסף ל-30% מהוצאות הדיור והאחזקה, ו-80% מהוצאות הבריאות והחינוך של הילד. המערערת ערערה על פסק דין זה, וטענה כי התשלומים מופרזים ואינם מביאים בחשבון את יכולותיהם ואת יכולות המשיב, כמו גם את הזמן שהקטין שהה עם כל אחד מההורים. מהרקע לתיק עלה כי הצדדים נישאו בשנת 1995 וחלקו ארבעה ילדים, שלושה מהם בגירים, ואילו הצעיר, יליד 2011, היה נושא סכסוך המשמורת. בית המשפט קבע את מועד פירוק הנישואין במרץ 2020. בהסכם משמורת נקבע כי הקטין ישהה 11 ימים מתוך 14 ימים עם אם המשיבה ו-3 ימים עם אבי המערער. המשיב והקטין מתגוררים כיום בבית הנישואין לשעבר. לשני הצדדים נכסים פיננסיים משמעותיים, בעיקר בתחום הנדל"ן, כאשר אחזקותיה של המערערת גדולות במידה ניכרת מאלו של המשיב. בית משפט קמא קבע כי חוסר השקיפות של המערער בנוגע למלוא הכנסותיו, לצד טענותיו המוגזמות של המשיב בדבר צרכי הקטין, מצדיקים תשלום מזונות בסך 3,000 ₪ בתוספת הוצאות נוספות. ערכאת הערעור, לאחר שבחנה את התיק, מצאה כי פסק דינו של בית משפט קמא היה סביר ככלל. היא הסכימה כי הונה של המערערת היה משמעותי, נאמד ביותר מ-250 מיליון ₪, וכי טענות המשיב בדבר צרכיו של הקטין אכן היו מוגזמות. בית המשפט אישר את החלטת בית משפט קמא בעניין תשלומי המזונות, והדגיש כי עושרו הרב של המערער מצדיק רמת חיים גבוהה יותר לקטין. באשר להוצאות הדיור, הבהיר ערכאת הערעור כי יש לחשב את חלקה של המערערת על בסיס מחצית מתשלום המשכנתא, שכן המשיב מתגורר בבית בבעלות משותפת. בית המשפט פסק גם בעניין תשלומי המזונות הזמניים, וקבע כי פסק הדין הקודם התחשב במידה מספקת בשינויי הנסיבות ואינו מצדיק התאמות נוספות. משכך, התאימה ערכאת הערעור במקצת את תרומתו של המערער להוצאות הדיור של הקטין, אך אישרה את מרבית קביעותיו של בית משפט קמא. בהתחשב בכך שטענות המערער לא צלחו ברובן, החליט בית המשפט שלא להורות על הוצאות משפט. לסיכום, פסק הדין של ערכאת הערעור אישר את עיקר החלטת בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, תוך שינויים קלים בתשלומי הוצאות הדיור, והדגיש את הצורך של שני ההורים לתרום לגידול ילדם ולצרכיו בהתאם ליכולתם.